רע"פ 1765/05 כמאל עלי סואעד נ. מדינת ישראל

1.המבקש החל בבנייתו של מבנה ללא היתר בתוואי המיועד לדרך ביישוב חוסנייה. ביום 4.7.02 ניתן צו הפסקה מינהלי כנגד המשך הבנייה, אולם הצו הופר ובעקבות כך ניתן ביום 22.7.02 צו הפסקה שיפוטי.

משהובא המבקש לדין בפני בית-משפט השלום בעכו (כבוד השופט ר' יצחקי), הוא הודה בעובדות אשר יוחסו לו, ועל כן הורשע בעבירות של בנייה ללא היתר, והפרת צו הפסקה מינהלי. בית המשפט הדגיש בגזר דינו את היקף הבנייה (כ-150 מ"ר) שביצע המבקש, ואת עברו הפלילי בתחום זה, ולאור כל אלה גזר לו 4 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 18,000 ש"ח וכפל-אגרה, והוא חויב לחתום על התחייבות להימנע מעבירה בניגוד לחוק התכנון והבניה. כמן כן חייב בית המשפט את המבקש להרוס את אשר בנה ללא היתר, עד ליום 1.3.2005.

כאן המקום להבהיר, כי בחודש פברואר 2004 נדחתה בקשתו של המבקש לביטול צו ההריסה המנהלי, אולם בית המשפט דחה את ביצוע הצו ב-90 ימים. בחודש יוני 2004 נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה והעניק לה ארכה של 30 ימים לביצוע הצו. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, ועד אשר ניתנה ההחלטה באותו ערעור, חלפה הארכה בת 30 הימים שניתנה לביצועו של צו ההריסה. לפיכך, שבה המשיבה ועתרה להארכה נוספת של מועד ביצוע הצו, אולם, בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ג' נאסר) דחה בקשה זו, לאחר שהגיע למסקנה כי הימנעותה של המשיבה מביצוע הצו עד אז, אינה מצדיקה את מתן הסעד לו היא עתרה.

את השגותיה על ההחלטה האחרונה הביאה המשיבה בפני בית המשפט המחוזי, אשר הפך את הקערה על פיה, כאשר קיבל את טענות המשיבה, והורה על הארכת המועד לביצוע צו ההריסה ב-45 ימים. כנגד פסק דין זה מכוונת הבקשה שבפני למתן רשות ערעור, אולם לא ראיתי מקום להיעתר לה, באשר עיון בה מגלה כי אין בה דבר המצדיק ליבון בפני ערכאה נוספת. אכן, חל שיהוי ניכר בביצועו של צו ההריסה, אולם שיהוי זה נבע מהליכים בהם נקט המבקש, מחד, וקשיים מנהליים שנערמו בדרכה של המשיבה, מאידך. בנסיבות אלו דעתי היא כי לא נפל פגם כלשהו בהחלטתו של בית משפט קמא להאריך את מועד ביצוע הצו, ומכל מקום, אין אותן נסיבות מצדיקות מתן רשות ערעור בפני בית משפט זה. למעלה מן הדרוש אוסיף, כי עתה עומד צו הריסה לאותו מבנה גם מכוח הליך פלילי שנפתח והסתיים בעניינו של המבקש. ואם בכך לא די, די להפנות לעובדה כי חרף השנים שחלפו מאז ניתן צו ההריסה המנהלי, טרם הצליח המבקש לקבל היתר בנייה כחוק, והרי אין הדעת סובלת כי רשויות התכנון יוסיפו וישלימו עם מצב זה.

הבקשה נדחית.