רע"פ 177/07 מוחמד חלאילה נ. עיריית עכו

1.

המבקש פנה לבית-משפט השלום בעכו, בבקשה להורות על ביטולו של צו הריסה מנהלי שהוצא ביום 26.9.06 לתוספת אשר בנה, ללא היתר, בבית עסק המצוי ברשותו בעיר עכו. בעוד תלוי ועומד התיק בפני בית-המשפט, הגישו הצדדים הודעה בדבר הסכמה אליה הגיעו, ולפיה המבקש יהרוס את הבניה נושא צו ההריסה עד ליום 26.11.06. בית-משפט השלום נתן להודעה זו תוקף של החלטה (להלן: "הסכם הפשרה"). ברם, כשהגיע המועד המוסכם, לא ביצע המבקש את שהתחייב, ואף פנה לבית-המשפט בבקשה לעכב את ביצוע הצו, בטענה כי נתגלו לו עובדות חדשות אשר יש בכוחן להביא לקבלתו של היתר בנייה. בית-משפט השלום דחה את הבקשה, אך נתן למבקש ארכה להרוס את אשר בנה.

2.

על החלטה זו ערער המבקש לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה. במסגרת ערעורו טען כי לא הצליח להעלות את טענותיו כנדרש בערכאה הראשונה, והדגיש כי עסק זה מהווה את מקור הפרנסה שלו ושל בני משפחתו. עוד הלין המבקש על כך שהוא בעל הנכס היחיד שהמשיבה פנתה אליו בדרישה להרוס את המבנה הבלתי חוקי, למרות שברחוב בו מצוי עסקו, יש סככות דומות אשר נבנו ללא היתר. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור.

3.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות להביא את עניינו בפני ערכאה שלישית. הוא טוען, כי בית-משפט המחוזי לא התייחס לטענתו לפיה הוא לא נתן את הסכמתו להסכם הפשרה. עוד טוען המבקש, כי המשיבה סטתה מהחוק ומהנהלים בכך שלא העבירה לוועדה המחוזית את התוכניות אותם הגיש המבקש לצורך קבלת היתר בניה. לבסוף, שב המבקש ומעלה את טענת האפליה אותה העלה במסגרת ערעורו בבית-משפט קמא.

4.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור ניתנת במשורה, ומיועדת היא לאותם מקרים חריגים המעוררים סוגיות משפטיות כלליות, בעלות השפעה החורגת מעניינם של הצדדים המתדיינים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). לא כזו היא הבקשה שבפני, בה השגותיו של המבקש ייוחדו לעניינו שלו בלבד. אף לגופם של דברים אין בידי המבקש עילה - הבנייה שביצע המבקש נעשתה שלא כדין, ואיני רואה מקום לדחות את ממצאו של בית-משפט קמא לפיו אין סיכוי שינתן לו היתר.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי.