רע"פ 1819/22 פלוני נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ( כב' הנשיא ר' שפירא , כב' סגנית הנשיא ב' טאובר וכב' השופטת ע' חן-ברק ) בע"פ 40006-11-21 מיום 27.1.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' סגנית הנשיאה ט' תדמור-זמיר ) בת"פ 47806-11-19 מיום 6.10.2021.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש זוכה מחמת הספק בבית משפט השלום מהעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מיום 20.11.2019: עבירה של ניסיון הטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15 לפי סעיפים 5(א) ו-3(א)(6)(א) סיפא לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 וסעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ועבירה של ניסיון לגרם מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14 לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיפים 345(א)(3), 350 ו-25 לחוק העונשין.

2.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 15.5.2019 שוחח המבקש בפלטפורמת צ'אט אנונימי עם סוכנת משטרתית, אשר הציגה עצמה מספר פעמים כקטינה בת 13. במהלך השיחה המבקש הפנה לסוכנת התייחסויות המתמקדות במיניותה, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני וניסה לגרום לה לבצע מעשים מגונים בעצמה. כל זאת, כאמור, תוך שהוא סבור כי היא קטינה.

3.

בבית משפט השלום העלה המבקש טענה מקדמית לאכיפה בררנית והגנה מן הצדק שאת ההכרעה בה בית המשפט השהה למועד אחר. בסוף ההליך בית משפט השלום זיכה את המבקש מחמת הספק וציין כי התייתר הצורך לדון בטענה המקדמית. על הכרעת הדין ועל ההחלטה שלא לדון בטענתו המקדמית ערער המבקש לבית המשפט המחוזי.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש בהתאם לכלל לפיו אין אדם זכאי לערער על פסק דין מזכה. בית המשפט המחוזי אף התייחס לטענתו השנייה של המבקש וציין שבסמכותו של בית משפט להשהות את מתן החלטתו בטענה מקדמית לשלב אחר של ההליך.

5.

המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

6.

בבקשה חוזר המבקש על השגותיו כנגד זיכויו מחמת הספק ואי-ההכרעה בטענתו המקדמית. בנוסף, המבקש מעלה טענות כנגד הפרקטיקות של זיהוי גולשים על פי כתובת IP

והרשעת נאשמים בהתבסס על ראיה אלקטרונית יחידה.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

8.

הלכה ידועה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לב(3) 123, 128 (1982); רע"פ 7657/21

פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (11.11.2021)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלה, משאינה מעלה שאלה עקרונית ואינה מגלה חשש לעיוות דין בעניינו של המבקש. די בזאת כדי לדחותה.

9.

מעבר לצורך אציין כי דין הבקשה להידחות אף לגופה. בית משפט זה דן משכבר בנושא של ערעור על זיכוי מחמת הספק " וההלכה בנושא זה הינה עקבית וחד משמעית – אין להתיר ערעור על זיכוי מחמת הספק " (רע"פ 6034/07 אוריאל נ' מדינת ישראל (8.11.2007). ראו גם: רע"פ 548/20 לב נ' מדינת ישראל , פסקה 8 לפסק דינו של השופט י' אלרון 23.1.2020); ע"פ 8616/19 חברוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 לפסק דינה של הרשמת ש' עבדיאן (15.3.2020)).

10.

כמו כן, לבית המשפט נתונה הסמכות להשהות את ההכרעה בטענה מקדמית לשלב אחר של ההליך (דנ"פ 5387/20 רותם נ' מדינת ישראל , פסקה 68 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן ופסקה 11 לפסק דינו של השופט י' אלרון (15.12.2021)), וכך הוא עשה.

11.

יתרה מכך, ההליך שהתנהל כנגד המבקש התבסס על מספר ראיות, והקשיים אליהם הוא התייחס בכל הנוגע לזיהוי משתמשים לפי כתובת IP

קיבלו התייחסות בפסיקה (רע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ , פ"ד סג(3) 664, 690, 760 (2010)) .

12.

סוף דבר, הבקשה נדחית.