החלטהעליוןבית המשפט העליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1856/97 דלויה אברהם נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של 15 חודשים שהוטל על המבקש בערכאת הערעור בגין החזקת כמות גדולה של קאנאביס שלא לצריכה עצמית. נקבע כי הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור אינן מהוות כשלעצמן עילה לעיכוב ביצוע, וכי סיכויי בקשה העוסקת בחומרת העונש בלבד מועטים. המבקש הופנה להתייצב לריצוי המאסר.

העובדות

המבקש הורשע לפי הודאתו בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בכמות של כ-920 גרם קאנאביס, ונגזרו עליו שנתיים מאסר מתוכם חצי שנה בפועל וקנס. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המדינה והחמיר את העונש ל-15 חודשי מאסר בפועל בניכוי מעצר ועבודות שירות. המבקש ביקש עיכוב ביצוע, והמשיבה התנגדה בשל עברו הפלילי ובשל חומרת העבירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר עד לדיון בבקשת רשות הערעור?

הלכות

  1. 1

    הגשת ערעור, כשלעצמה, אינה מהווה עילה מספקת לעיכוב ביצוע, וכל שכן כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור.

    ״ככלל, אין הגשת ערעור, כשלעצמה, מהווה עילה מספקת לעיכוב ביצוע.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סיכויי בקשת רשות ערעור שכל עניינה בחומרת העונש שנגזר הם מועטים, וחומרת העבירה ועברו של המבקש אינם מקלים עליו.

    ״מועטים סיכוייה של בקשת רשות ערעור שכל עניינה בחומרת העונש שנגזר על המבקש״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • בקשת רשות ערעור
  • החזקת סם מסוכן
  • קאנאביס
  • חומרת העונש
  • עבודות שירות
  • מאסר בפועל
  • עבר פלילי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

רע"פ 97 /

1856

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקש:

דלויה

אברהם

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע

מאסר במסגרת בקשת רשות

ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בחיפה

מיום 13.3.97 בע"פ 68/96, שניתן על-

ידי

כבוד השופטים: ח. פיזם, ש. ברלינר,

י.

גריל

בשם

המבקש: עו"ד תמר אולמן

בשם

המשיבה: עו"ד אביה אלף

החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל על המבקש. המבקש נתפס על ידי המשטרה, לאחר מרדף, כשברשותו 920.9 גר' קאנאביס. הוא הורשע, לפי הודאתו, בבית משפט השלום בחיפה (כב' הנשיא א. קיטאי) בהחזקת סם מסוכן ללא היתר חוקי ושלא לצריכה עצמית בלבד (עבירה לפי סעיף 7 (א) (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נ"ח), התשל"ג1973-). בית משפט השלום גזר על המבקש שנתיים מאסר, מתוכם חצי שנת מאסר בפועל, וקנס של 12,000 ש"ח. בית המשפט הורה לנכות מתקופת המאסר את תקופת מעצרו של המבקש (חדשיים) וקבע, כי יתרת התקופה תרוצה בעבודות שירות.

המשיבה ערערה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ח' פיזם, ש' ברלינר וי' גריל) קיבל את הערעור ברוב דעות והטיל על המבקש עונש של 15 חדשי מאסר בפועל, בניכוי התקופה בה שהה המבקש במעצר ובניכוי התקופה אותה ריצה המבקש בעבודות שירות. עונש המאסר על תנאי והקנס נותרו בעינם.

המבקש מבקש לערער על פסק דין זה וכן הוא מבקש, כי יעוכב ביצוע עונשו עד לדיון בבקשת רשות הערעור. לטענתו, טובים סיכוייו לזכות בבקשת רשות הערעור ובערעור, נותרה לו, לאחר קיזוז תקופת המעצר ועבודות השרות, תקופה קצרה לריצוי, ואי-השהיית המאסר תשלול ממנו למעשה את האפשרות לערער. ביום 20.3.97 הוריתי על מתן צו עיכוב ביצוע ארעי עד לקבלת תגובת המשיבה לבקשה.

המשיבה מתנגדת לעיכוב הביצוע. לטענתה, סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים, העבירה בה הורשע המבקש חמורה, למבקש עבר פלילי, לרבות בעבירות סמים, והוא אף הורשע בעבר בהחזקת 3.5 ק"ג חשיש, שירות המבחן למבוגרים נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו ולפיכך, פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא שקול ומבוסס. עוד מציינת המשיבה, כי תקופת המאסר שעל המבקש לרצות, אף לאחר הניכויים האמורים, ובהפחתת שליש, עומדת על כששה חודשים.

לאחר שעיינתי במסמכים שבפני נחה דעתי, שדין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. ככלל, אין הגשת ערעור, כשלעצמה, מהווה עילה מספקת לעיכוב ביצוע. מקל וחומר שכך הם פני הדברים כאשר מדובר בבקשה לרשות ערעור. על פני הדברים, מועטים סיכוייה של בקשת רשות ערעור שכל עניינה בחומרת העונש שנגזר על המבקש (וראה: בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל לא פורסם, רע"פ 142/88 צור נ' מדינת ישראל , לא פורסם, רע"פ 1459/91 טולדנו

נ' מדינת ישראל , לא פורסם ורע"פ 7175/96 שטרית נ' מדינת ישראל , לא פורסם). גם חומרת העבירה ועברו של המבקש אינם מקלים עליו בבקשתו.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום א' 13.4.97, לא יאוחר מן השעה 10:00, בבית המעצר "קישון". יש לזרז הטיפול בבקשת רשות הערעור.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב' התשנ"ז

(6.4.97).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97018560.

A05

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

  • עפ 68/96
  • רעפ 142/88
  • רעפ 1459/91
  • רעפ 7175/96

הלכות

  1. 1הגשת ערעור, כשלעצמה, אינה מהווה עילה מספקת לעיכוב ביצוע, וכל שכן כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור.
  2. 2סיכויי בקשת רשות ערעור שכל עניינה בחומרת העונש שנגזר הם מועטים, וחומרת העבירה ועברו של המבקש אינם מקלים עליו.