פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"פ 97 /
1922
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש:
רוזנצוויג
בועז
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעו
ר על החלטתו של בית המשפט
המחוזי
בנצרת מיום 11.3.97 בע"פ 93/96,
שניתן
על ידי כבוד השופטים: ס. ג'ראח,
מ.
בן דוד, א. אמינוף
בשם
המבקש: עו"ד אבי תגר
בשם
המשיבה: עו"ד נעמי גרנות
החלטה
1.בועז רוזנצוויג (להלן - המבקש) הורשע, על פי הודאתו, בבית משפט השלום בנצרת בעבירות של החזקה ושימוש בסם מסוכן מסוג קנאבוס. כן, הורשע בעבירת כלים. הכל לשימוש עצמי (ת.פ. 2602/95). לבקשתו, צורף תיק נוסף. הוא הודה והורשע בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ובמסירת הודעות סותרות (ת.פ. 2150/95). המבקש הועמד לפיקוח קצין מבחן למשך שמונה עשר חודש. כן, הוארך בשנה מאסר על תנאי בן שלושה חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו. בית המשפט נימק החלטתו, "לאור המלצת קצין המבחן והרושם שנוצר בי כי אכן הנאשם לא ישוב לסורו".
2.המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט דחה הדיון בערעור למספר חודשים, כדי לאפשר למבקש לסיים טיפול גמילה בו החל. לכשנתקיים דיון בערעור, עמד בפני בית המשפט תסקיר מבחן. על פיו, המשיך המבקש בשימוש בסמים, והומלץ להפקיע צו המבחן. לפיכך, הופקע צו המבחן. הוטל על המבקש מאסר בפועל של שמונה חודשים. כן, הופעל המאסר על תנאי בן שלושה החודשים, באופן חופף (ע"פ 93/96).
3.הבקשה לרשות ערעור זו הינה כנגד חומרת העונש. המבקש צעיר. עובד לפרנסתו. ישיבה בכלא עלולה להזיק עמו. בא כוח המבקש מודה כי אין הבקשה עומדת במבחנים הדרושים למתן רשות ערעור.
4.עיינתי בבקשה. אכן, כפסיקת בית המשפט המחוזי, "למרבה הצער, המשיב לא קיבל את ההזדמנות שניתנה לו וכאמור, המשיך להשתמש בסמים קלים, למרות שהורשע בשני התיקים ואין לו להלין אלא על עצמו". הבקשה עצמה אינה מעלה בעיה משפטית המצדיקה ערעור נוסף.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ז' בניסן
התשנ"ז (14.4.97).
ה נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97019220.
A02
/דז/