פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1964/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
נדיז'דה קדרין
נ ג ד
המשיבה:
עיריית תל-אביב
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.2.08 בעפ"א 80287/07 שניתן על-ידי כבוד
השופטת י' שיצר
החלטה
המבקשת הועמדה לדין בבית משפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו (ח 382432/18; ח 963042/17; ח 965193/19) בגין עבירה של החנית רכב בניגוד לתמרור "אין עצירה", לפי סעיף 6(א)(2) לחוק עזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983 (להלן: חוק העזר ); וכן עבירה של החניית רכב בהיגוד להוראות תמרור המתיר חניה לכלי רכב מסוימים, לפי סעיף 4(ב) לחוק העזר.
לפי המתואר בכתבי האישום, המבקשת העמידה את רכבה במקומות האסורים לכך בהזדמנויות שונות.
ביום 5.12.2007 הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים תל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' רוטנברג ) את המבקשת בעבירות שיוחסו לה בכתבי האישום, בהתבססו על עדותם של הפקחים שערכו את הדו"חות. בהמשך, גזר בית המשפט על המבקשת קנס מופחת בסך 200 ש"ח או שני ימי מאסר תמורתו בגין שלוש העבירות.
יוער כי במקור הוגשו כנגד המבקשת 8 כתבי אישום, אולם ביום 31.8.2007 זיכה בית המשפט לעניינים מקומיים את המבקשת בגין 5 מהם נוכח העובדה שהמשיבה חזרה בה מכתבי האישום לאחר שהמבקשת השיבה להם.
יש לציין עוד כי במהלך הדיון בבית משפט השלום חזרה המבקשת על בקשה אחת בלבד: לקבל פרטים מהעירייה אודות 16 דו"חות חניה הרשומים לרכבה ולא טענה טענות לגופו של עניין בנוגע לשלושת הדו"חות אשר בנוגע להם התנהל ההליך כנגדה . המדינה מצידה מסרה למבקשת את פרטי שלושת הדו"חות נשוא הליך זה.
על פסק דינו של בית משפט השלום ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"פ 80287/07).
בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' שיצר ) דחה את הערעור לאור העובדה שטענות המערערת לא היו מכוונות כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים, וכי בקשתה היחידה של המבקשת הייתה, בשנית, לקבל פרטים אודות 16 דו"חות החניה הרשומים לרכבה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה שבה המבקשת ומבקשת כי יימסרו לה פרטי 16 הדו"חות הרשומים לרכבה. בנוסף, היא מבקשת כי יוסבר לה איך נרשמה תכולת ביתה לצורך הוצאה לפועל ללא ידיעתה וכן כי יוסבר לה למה נגרר רכבה כשחנתה באזור מותר (בנוגע לדו"ח חניה נוסף, שלא קשור להליך שנידון).
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי לבקשת את תגובת המשיבה.
הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)(להלן: חניון חיפה )). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקשת לא הצביעה על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה . מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. המבקשת לא טענה כי לא החנתה את רכבה במקומות האסורים לכך כפי שנטען בכתב האישום. כל אשר היא מבקשת הוא הסברים אודות דו"חות חניה שלא קשורים לאישומים נגדה, בנוסף להסברים אודות מהלכים אשר ננקטו נגדה בהקשרים אחרים. אין מ דובר בטענות הנוגעות להליך הפלילי שהתנהל נגדה. באם המבקשת חפצה בכך, עליה להפנות בקשותיה בגדרי ההליכים המנהליים המתאימים, ולא במסגרת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, ג' באדר
ב התשס"ח (10.3.2008).
ש ו פ ט