פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1971/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
מוחמד בשארה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בפתח-תקוה, בע"פ 26994-01-10 מיום 18.2.2010,שניתן על ידי
השופטת נהג אהד ובקשה לעיכוב ביצוע גזר-דין
בשם המבקש:
עו"ד ארז רופא
החלטה
1.
המבקש הורשע בבית-המשפט לתעבורה בנתניה בעבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שסרב למסור דגימת אוויר נשוף לפי דרישת שוטר. בעקבות כך הוא נדון ל-18 חודשי פסילה, 4 חודשים פסילה על תנאי, וקנס בסך 1800 ש"ח.
2.
המבקש ערער על פסק-הדין לפני בית-המשפט המחוזי מרכז, שם טען כי לא הוכח שסרב לעבור בדיקת שכרות, וכי העונש שהושת עליו הנו מופרז לחומרה. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור, לאחר שמצא כי ממצאיה של הערכאה הדיונית לפיהם סרב המבקש להיבדק בבדיקת נשיפה, וכי הוסברה לו משמעות הסירוב, מבוססים היטב (עמודים 3-4 בפסק-הדין). בית-המשפט לא מצא מקום לשנות גם מן העונש.
3.
בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות להביא את עניינו בפני בית משפט זה, ולכך אין בידי להיעתר. כידוע, קיומו של ערעור שני נועד ללבן סוגיות משפטיות או ציבוריות כלליות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש ( ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)), והבקשה שבפני אינה נמנית על אלה. יתרה מכך, השגותיו של המבקש מופנות בעיקרן נגד ממצאים שבעובדה ומהימנות, וכידוע, הלכה היא כי ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בממצאים מסוג זה, ומקל וחומר שלא תעשה זאת ערכאת ערעור שנייה. הוא הדין באשר להשגות המבקש נגד העונש (ראו רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1), 646, 650 (2003)).
אי לכך הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של גזר הדין.
ניתנה היום, ג'
בניסן התש"ע (18.03.2010).
ש ו פ ט