רע"פ 2014/21 אביהו חיון נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ד' מרשק-מרום , כב' השופט העמית י' צלקובניק וכב' השופט ח' טרסי ) בע"פ 54794-08-20 מיום 8.3.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת ה' רוזנברג שיינרט ) בת"פ 58005-05-18.

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בתמצית, על פי עובדות כתב האישום, המבקש צפר לניידת משטרה שעצרה בכביש לפניו כדי לאפשר למשאית שהייתה במקום להחנות בבטחה. כשניגשו אליו השוטרים, החל המבקש לאיים עליהם במלל ובהתנהגות כי יפגע בהם שלא כדין בגופם או ברוכשים, בפרנסתם או בשמם הטוב. המבקש הורשע בבית משפט השלום, לאחר ניהול הליך הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ונגזרו עליו שני חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 750 ש"ח.

3.

המבקש ערער על הכרעת הדין וגזר הדין לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור. ביחס להכרעת הדין, אימץ בית המשפט המחוזי את ממצאי העובדה והמהימנות של בית משפט השלום וקבע כי לא נפלה כל שגגה בניתוח המשפטי. גם לעניין העונש, לא מצא בית המשפט המחוזי הצדקה להתערבות, תוך שקבע כי בית משפט השלום לא מיצה את הדין עם המבקש וכי העונש שהוטל עליו – מאסר קצר לנשיאה בדרך של עבודות שירות – הולם את היעדר ההפנמה לחומרת מעשיו והתנהלותו.

4.

המבקש הגיש "בקשת ערעור" על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, היא הבקשה שלפניי. בבקשה זו, שהיא למעשה בקשה למתן רשות ערעור, מייצג המבקש את עצמו, ובה הוא חוזר על טענותיו שהועלו בפני ערכאות קמא, כפירתו במעשים המיוחסים לו והעוול שנגרם לו לטענתו משלא התקבלה גרסתו לאירועים מושא כתב האישום. המבקש עותר לביטול הכרעת הדין והעונשים שהושתו עליו בגזר הדין.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הלכה היא, כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או אם קיים חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 8923/20 מיכאלי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (24.12.2020)).

הבקשה אינה עומדת באמות מידה אלו. היא אינה מעלה שאלה עקרונית וממוקדת בעניינו הפרטני של המבקש. השגותיו של המבקש מופנות כלפי ממצאי עובדה ומהימנות שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים ומצומצמים, קל וחומר ב"גלגול שלישי" (שם). כך גם לעניין העונש, לא קיימת עילה למתן רשות ערעור, וממילא מצאתי כי העונש שהושת על המבקש מידתי.

6.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית. מבין השורות, עולה כי המבקש מעוניין לדחות את מועד ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, הקבוע ליום 19.4.2021, בשל סיבה רפואית. בעניין זה, יפנה המבקש בבקשה מנומקת לבית המשפט המחוזי.