פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
207/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
יעקב עציוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז, בעפ"ת 5408-10-08, מיום 9.12.08 שניתן על ידי כבוד
השופטת נגה אהד
בשם המבקש:
עו"ד ר' רויטגרונד
החלטה
1.
בתאריך 12.11.07 נמצא כי המבקש נהג ברכב במהירות של 125 קמ"ש , במקום בו מותרת נסיעה במהירות של 90 קמ"ש בלבד. בעקבות כך נרשמה לו הודעת תשלום קנס, אולם המבקש טוען כי מעולם לא ביצע את העבירה שיוחסה לו, וגם לא קיבל את ההודעה על תשלום הקנס. לפיכך, הוא ביקש כי הרשעתו תבוטל כדי לאפשר לו להישפט. לבקשה זו התנגדה המשיבה, שטענה כי ההודעה על תשלום הקנס שוגרה למבקש בדואר רשום, והיא חזרה עם הערה "לא נדרש", לאחר שעל דלת ביתו הודבקו שתי הודעות המזמינות אותו לקבל את דבר הדואר הרשום. בית המשפט לתעבורה דחה את בקשתו של המבקש, וערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, נדחה אף הוא.
2.
בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינה של ערכאת הערעור, אולם אין בידי להיעתר לכך. סעיף 44(א) לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974 קובע חזקה, לאמור: "רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". בעניינו של המבקש העלה בירור שנערך על ידי רשויות התביעה, כי ההודעה על תשלום הקנס שוגרה בדואר רשום, והיא הוחזרה לשולח עם הערה "לא נדרש", לאחר שהמבקש הוזמן פעמיים לקבלה ונמנע מכך. העולה מכך הוא שהיה זה המבקש שסיכל במחדלו את המסירה, ובכך היה די כדי לקבוע כי לא נפל פגם בהרשעתו. כך או כך, שאלת מסירתו של דבר הדואר היא שאלה שבעובדה, וכידוע בשאלות מסוג זה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, ומקל וחומר שלא תעשה זאת ערכאת ערעור שנייה.
נוכח האמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו בטבת התשס"ט
(11.01.09)
.
ש ו פ ט