החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 2188/99 יזהר זנה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · עבירת תגרה ורשות ערעורבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על הרשעה בתגרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירת תגרה. נקבע כי הטענות מתייחסות לממצאים עובדתיים בדבר התנהגות הצדדים, ואין הצדקה לרשות ערעור שנייה. כמו כן, טענת הגנה עצמית לא נטענה בחקירה ובבית משפט השלום.

העובדות

המבקשים הורשעו בבית משפט השלום בעבירת תגרה והוטלו עליהם קנס ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על ההרשעה וקיבל את הערעור על העונש, והפחית את הקנס ואת תקופת המאסר על תנאי. המבקשים ביקשו רשות ערעור בטענה כי יש לזכותם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש ליתן רשות ערעור לערכאה שלישית כאשר הטענה מתייחסת לממצאים עובדתיים בדבר התנהגות המבקשים?
  2. 2.האם ניתן לטעון לראשונה בערעור לטענת הגנה עצמית שלא נטענה בחקירה ובבית משפט השלום?

הלכות

  1. 1

    אין הצדקה ליתן רשות ערעור לערכאת ערעור שנייה כאשר הטענה נוגעת לממצאים עובדתיים בהתנהגות הצדדים

    ״הבקשה כלה מתיחסת לממצאים עובדתיים הנוגעים להתנהגות המבקשים, והמתלוננים עמם התקוטטו, ובכגון דא אין הצדקה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענת הגנה עצמית שלא נטענה בחקירה ולא בבית משפט השלום אינה מקבלת משקל רב בשלב הערעור

    ״לא נטענה על ידם לא בעת שנחקרו ולא במהלך הדיון בבית משפט השלום.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תגרה
  • רשות ערעור
  • ממצאים עובדתיים
  • הגנה עצמית
  • ערכאת ערעור שניה
  • קנס
  • מאסר על-תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

2188/99

בפני: כבוד

השופט ת' אור

המבקשים

:

1.

יזהר זנה

2.

רונן דוידי

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת

רשות ערעור על פסק-דינו של

בית

המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

מיום

23.11.98, בע"פ 1544/97 שניתן

על

ידי כבוד השופטים ד' ברלינר,

ז'

המר, א' בייזר

בשם

המבקשים: עו"ד א. רינון

החלטה

בית המשפט השלום הרשיע את המבקשים בעבירת תגרה והטיל עליהם עונש של קנס ומאסר על-תנאי. ערעור לבית המשפט המחוזי על ההרשעה נדחה; ואילו הערעור על העונש התקבל, שיעור הקנס הוקטן ותקופת המאסר על-תנאי קוצרה.

הבקשה היא למתן רשות ערעור, כשהטענה היא כי היה על בית המשפט המחוזי לזכות את המבקשים מהעבירה בה הורשעו.

דין הבקשה להדחות. הבקשה כלה מתיחסת לממצאים עובדתיים הנוגעים להתנהגות המבקשים, והמתלוננים עמם התקוטטו, ובכגון דא אין הצדקה ליתן רשות ערעור לערכאת ערעור שניה. מה גם, שטענת ההגנה העצמית עליה סומכים המבקשים את עיקר טיעוניהם, לא נטענה על ידם לא בעת שנחקרו ולא במהלך הדיון בבית משפט השלום.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשנ"ט

(8.4.99).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99021880.

E01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 1544/97

הלכות

  1. 1אין הצדקה ליתן רשות ערעור לערכאת ערעור שנייה כאשר הטענה נוגעת לממצאים עובדתיים בהתנהגות הצדדים
  2. 2טענת הגנה עצמית שלא נטענה בחקירה ולא בבית משפט השלום אינה מקבלת משקל רב בשלב הערעור