רע"פ 219/06 יבגני נסטסקין נ. מדינת ישראל

כנגד המבקש הוגש לבית-משפט השלום בנצרת כתב אישום, המייחס לו עבירות של סיוע במסחר של עותקים מפרים, לפי סעיף 10(ג) ו-(ד)

לפקודת זכויות יוצרים, 1924 (להלן: הפקודה) וכן בעבירת מסחר בעותקים מפרים, לפי סעיף 31 בצירוף לסעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודה.

לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 22.2.03 בשעה 03:00 או בסמוך לה, נמצאו בביתו של המבקש בעפולה 33 תקליטורים פיראטיים הנושאים העתקות מפירות של יצירות (להלן: תקליטורים מזויפים), אשר זכויות היוצרים בהן שייכות לחברת הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות בע"מ (להלן: הפדרציה), 25 תקליטורים מזויפים, אשר זכויות היוצרים שייכות לחברת א.ל.י.ס (להלן: אליס), 231 קלטות וידיאו הנושאות העתקות מפירות של יצירות, אשר זכויות היוצרים בהן שייכות לאליס וכן 380 תקליטורים מזויפים של תוכנות ומשחקי מחשב, אשר זכויות היוצרים בהן שייכות לחברות שונות ובהן הד ארצי מולטימדיה בע"מ, ישפאר בע"מ וחברת מיקרוסופט המאוגדות על-ידי חברת B.S.A . בנוסף, במשך תקופה מסויימת ובתדירות של 3 פעמים בשבוע לפחות, נהג המבקש להסיע ברכב את אחיו לשווקים שונים ברחבי הארץ, על-מנת שאחיו ימכור לציבור הרחב עותקים מזויפים של יצירות מוסיקליות שונות, לומדות, משחקי מחשב וסרטים, בלא הרשאת בעלי זכויות היוצרים לכך וביודעו, כי הפריטים הינם עותקים מפרים וכי מטרת הסעת אחיו הינה לשם מכירתם לציבור הרחב. כמו-כן, סייע המבקש לאחיו בהחזקה ובמכירה של טובין, אשר אריזתם סומנה בלא רשותו של בעל הסימון המסחרי והיה עלול להטעות בכך אדם אחר. בנוסף, עסק המבקש בעצמו בכך במשך תקופה.

בית-משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא ת' כתווילי) הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום, והטיל עליו עונש מאסר לתקופה של 12 חודשים, מתוכן 6 לריצוי בפועל, אשר יומרו לעבודות שירות ואילו היתר על תנאי למשך שנתיים. כמו-כן, הטיל בית-המשפט עליו קנס בסך 25,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תחתיו.

על גזר-דין זה הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בנצרת .

ביום 3.1.06 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים י' כהן, ה' ח'טיב ו-א' הלמן) את הערעור, בקובעו, כי על בית-המשפט החובה להירתם למאבק נגד עבריינות מעין זו על-ידי ענישה משמעותית וראויה, אשר כוללת עונש מאסר בפועל וקנסות משמעותיים, שיעבירו בצורה חד-משמעית את המסר, לפיו ייצור ומסחר בעותקים מזויפים, המפרים זכויות יוצרים, אינם עיסוקים כדאיים.

עוד קבע בית-המשפט, כי חרף השיקולים השיקומיים, המהווים בסיס חשוב בתורת הענישה, הצורך לנקוט בענישה חמורה והאינטרס הציבורי, מכריעים בעניינו של המבקש, למרות נסיבותיו האישיות.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, במסגרתה הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדי ן.

בגדר הבקשה, שב המבקש, בין היתר, על טענותיו כפי שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי. כמו-כן, לטענתו, על אף שמדובר לכאורה בערעור בעניין פרטי, הרי שבמקרה זה יש לשאלה חשיבות רבה, שכן היא מעלה בעיה אנושית מצפונית . עוד טוען המבקש, כי בעניינו, היה על בית-המשפט המחוזי להעדיף את האינטרס השיקומי על-פני האינטרס הציבורי, נוכח נסיבותיו החריגות והמלצת שירות המבחן ובכך למנוע את התדרדרותו אל שולי החברה והעולם העברייני.

דין הבקשה להידחות .

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות, אשר נתנו את דעתן על עובדות הפרשה ועל טענותיו של המבקש, ונראה, כי לאור האמור, אין מקום לבדיקה נוספת של עניין זה בערכאה שלישית. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית שעניינה איננו רק רלבנטי לבעלי-הדין. במקרה שבפני, כך נראה, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר "ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123).

בנוסף לאמור, אף לגופו של עניין, מן הראוי לדחות את בקשת רשות הערעור. למבקש עבר פלילי, אשר כולל הרשעות קודמות בין היתר בעבירות רכוש והוא אף נדון בעבר על עבירות דומות לעבירות נשוא בקשת רשות ערעור זו, אותן המשיך לבצע בין השנים 1999 ועד 2003.

כמו-כן, ככלל, ימנע בית-משפט של ערכאת הערעור מלהתערב בשיקול דעתן של הערכאות שקדמו לו, מקום שלא נפלה טעות מהותית בגזר-דינם. זאת, למעט במקרים בהם נפלה טעות או חוסר סבירות קיצוניים. בענייננו, כפי שקבע בית-המשפט המחוזי, נוכח גל הזיופים, העתקות והעיסוק בהם, השוטף את הארץ בעת האחרונה, נראה, כי יש להוקיע "נורמה" זו מכל וכל, על ידי הרתעה בדמות ענישה משמעותית, אשר תמנע את כדאיותו של עיסוק זה. לפיכך ובמיוחד נוכח עברו הפלילי של המבקש, נדרש עונש, אשר ישקף נסיבות אלה. לפיכך, בצדק קבע בית-המשפט המחוזי בענייננו, כי חרף נסיבותיו האישיות של המבקש "במקרים כגון דא, שומה על בית המשפט להמשיך בבנייתה ובהתהוותה של מדיניות ענישה ראויה".

בנוסף יוער, כי לא מצאתי מקום להיעתר לבקשתו של המבקש לקבל תסקיר נוסף מטעם שירות המבחן. לאחר שבחנתי את תסקיר שירות המבחן שהוגש בפני בית-משפט השלום, אשר הונח בפני, כמו גם את החלטותיהן של הערכאות שקדמו לי, נראה לי, כי בית-משפט השלום התחשב במידה ראויה בכל הנסיבות לקולא והטיל על המבקש עונש, אשר עיקרו בקנס כספי ועבודות שירות, שאיננו חמור במיוחד בהתחשב בנסיבות, ובוודאי שלא במידה כזו, אשר מצדיקה את התערבותו של בית-משפט זה.

אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.