החלטהעליוןבית המשפט העליון1 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 2198/01 שוויקי מחרוס נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · דחיית בקשה לרשות ערעור ועיכוב ביצוע גזר דין במסגרת הסדר טיעוןבקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע גזר דין על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שנקבע במסגרת הסדר טיעון, שכן לא נמצאו עדויות לכך שהמבקש לא הבין את הסכמתו. המבקש לא התייצב לריצוי עונשו במועד והבקשות הוגשו באיחור, ולכן הבקשה לעיכוב ביצוע התבטלה והורה על מעצרו מיד.

העובדות

המבקש הורשע ועונשו נקבע במסגרת הסדר טיעון. פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 22.2.2001. המבקש היה אמור להתייצב לריצוי עונשו ביום 12.3.2001 ולא עשה כן, והבקשה לרשות לערער והבקשה לעיכוב ביצוע הוגשו רק לאחר מכן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל טענה כי המבקש לא הבין את תוכן הסכמת הסדר הטיעון בעניין עונשו?
  2. 2.האם יש להורות על עיכוב ביצוע גזר הדין כאשר המבקש לא התייצב לריצוי עונשו במועד שנקבע?

הלכות

  1. 1

    עונש שנקבע במסגרת הסדר טיעון, ללא תימוכין לטענה כי המבקש לא הבין את תוכן ההסכמה, אינו מצדיק התערבות.

    ״עונשו של המבקש נקצב בגדר הסדר טיעון ואין כל תימוכין לטענה שהמבקש לא הבין את תוכן ההסכמה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מי שלא התייצב לריצוי עונשו במועד ומגיש בקשה לעיכוב ביצוע באיחור אינו זכאי לצו נוסף בעניין מועד ביצוע המאסר, וניתן להורות על מעצרו מיד.

    ״בנסיבות אלה איני נותן כל צו נוסף לגבי מועד ביצוע המאסר ויש לאסור את המבקש מיד.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסדר טיעון
  • עיכוב ביצוע
  • גזר דין
  • רשות לערער
  • ריצוי עונש
  • מאסר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"פ

2198/01

בפני:

כבוד

המשנה לנשיא ש' לוין

המ

בקש

:

שוויקי מחרוס

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת

רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט

המחוזי בירושלים מיום 22.2.01

בע"פ

2513/00, ע"פ 2021/01 שניתן על

ידי

כבוד הנשיא ו' זילר, השופטים

ד'

חשין, י' צור

ובקשת

עכוב ביצוע

בשם

המבקש: עו"ד ג. שוכרי

החלטה

עונשו של המבקש נקצב בגדר הסדר טיעון ואין כל תימוכין לטענה שהמבקש לא הבין את תוכן ההסכמה.

הבקשה נדחית. ממילא מתבטלת הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. המבקש אמור היה להתייצב לריצוי עונשו ביום 12.3.2001 ולא עשה כן ואף הבקשה לרשות לערער והבקשה לעיכוב הביצוע הוגשה רק היום אף שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 22.2.2001. בנסיבות אלה איני נותן כל צו נוסף לגבי מועד ביצוע המאסר ויש לאסור את המבקש מיד.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשס"א

(18.3.2001).

המשנה

לנשיא

העתק מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

01021980.

B01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עפ 2513/00
  • עפ 2021/01

הלכות

  1. 1עונש שנקבע במסגרת הסדר טיעון, ללא תימוכין לטענה כי המבקש לא הבין את תוכן ההסכמה, אינו מצדיק התערבות.
  2. 2מי שלא התייצב לריצוי עונשו במועד ומגיש בקשה לעיכוב ביצוע באיחור אינו זכאי לצו נוסף בעניין מועד ביצוע המאסר, וניתן להורות על מעצרו מיד.