רע"פ 2228/04 מקמלאן דניאל נ. מדינת ישראל

בכתב אישום שהוגש נגד המבקש לבית משפט השלום בירושלים, יוחסו לו עבירות של התקהלות אסורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ותקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 151, 274(1) ו-275 לחוק העונשין התשל"ז-1977. נטען, כי המבקש השתתף בהתקהלות בצומת גבעת זאב באופן המעורר יסוד סביר לחשוש כי יעשה מעשה שיפר את השלום. כן נטען, כי הוא סרב לציית להוראות שוטרים לעזוב את המקום, ואף תקף שניים מהם כאשר אלה ניסו לפזר את המתקהלים.

בית משפט השלום זיכה את המבקש מאחת העבירות של תקיפת שוטר, אך הרשיעו בעבירות האחרות אשר יוחסו לו. בתום הקראתה של הכרעת הדין, טען המבקש כי לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע עדי הגנה נוספים, אולם טענה זו נדחתה, ובהמשך נגזרו למבקש שלושה חודשי מאסר-על-תנאי.

במסגרת ערעור שהגיש המבקש, החליט בית המשפט המחוזי כי יש לאפשר לו להשמיע עדים הגנה נוספים, ועל כן בוטלה ההרשעה, והתיק הוחזר להמשך דיון בפני הערכאה הראשונה. אולם גם לאחר שמיעתם של העדים הנוספים, לא שינה בית משפט השלום את מסקנותיו, והוא חזר והרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו, למעט אירוע אחד של תקיפת שוטר.

גם הפעם חזר המבקש וערער בפני בית המשפט המחוזי, ובין היתר טען, כי שוטרים "תפרו" לו תיק עקב תלונה שהגיש נגדם, וכי ההליכים בעניינו התמשכו עד כדי היותם כרוכים בעיוות דין, ועל כן עתר לזכותו מחמת הצדק. טענות אלו נדחו ועמן נדחה גם הערעור על ההרשעה, ומכאן הבקשה המונחת בפני לקבלתה של רשות ערעור.

בקשה זו אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור. הלכה פסוקה היא כי ערעור בגלגול שני נועד לבחון שאלות משפטיות עקרוניות, בעלות השלכה כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים המתדיינים. עניינו של המבקש אינו נמנה על אלה. יתרה מכך, השגותיו כולן, עובדתיות ומשפטיות כאחת, נטענו בפני שתי ערכאות ונבחנו לגופן, ולא מצאתי כי בפסקי הדין נפלו פגם או שגגה המצדיקים ליבון בפני ערכאה נוספת.

הבקשה נדחית.