החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 2308/10 אמיר מלחם נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · רשות ערעור שני בפלילי - הפעלת מאסר על תנאיבקשת רשות ערעור שני (בשלישית) על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות לערעור שני של מי שהורשע בגניבה ממעביד וניסיון לגניבה ממעביד ונדון למאסר, לאחר הפעלת מאסר על תנאי במצטבר. נקבע כי ערעור שני מיועד לסוגיות כלליות ולא לעניין פרטני, וכי חומרת העונש לבדה אינה מצדיקה רשות. בית המשפט לא מצא חומרה גם בעונש.

העובדות

המבקש הורשע לפי הודאתו בגניבה ממעביד וניסיון לגניבה ממעביד ונדון לחמישה חודשי מאסר, בנוסף להפעלת מאסר על תנאי בן שישה חודשים במצטבר. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. המבקש טען כי התעלמו משיקולים מיוחדים המצדיקים בחינה נוספת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק רשות לקיום ערעור שני (בשלישית) בעניינו של המבקש, תוך השגה על הפעלת מאסר על תנאי?

הלכות

  1. 1

    קיומו של ערעור שני נועד לבירור סוגיות משפטיות או ציבוריות כלליות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש, ואין עניינו נמנה עם אלה

    ״הלכה היא כי קיומו של ערעור שני נועד ללבן סוגיות משפטיות או ציבוריות כלליות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חומרת העונש לכשעצמה אינה מצדיקה מתן רשות לערעור שני

    ״יתרה מכך, חומרת העונש לכשעצמה, אין בה כדי להצדיק מתן רשות לקיומו של ערעור שני״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור שני
  • גניבה ממעביד
  • ניסיון לגניבה ממעביד
  • טעמים מיוחדים
  • חומרת העונש
  • מאסר על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

2308/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

אמיר מלחם

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית

המשפט המחוזי בחיפה, מיום 18.2.2010, בע"פ 4940-12-09, שניתן על ידי סגן

נשיא ש' ברלינר, סגן נשיא י' גריל, והשופטת ב' בר-זיו

בשם המבקש:

עו"ד עפיף אבאהים

החלטה

בית משפט השלום הרשיע את המבקש, לפי הודאתו, בגניבה ממעביד וניסיון לגניבה ממעביד. על כך הוא נדון לחמישה חודשי מאסר, 10 חודשים מאסר על תנאי, והופעל, במצטבר, מאסר על תנאי בן שישה חודשים שעמד נגדו, גם הוא בגין עבירה של גניבה ממעביד. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי, נדחה.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות להביא את עניינו לבחינה בשלישית, תוך שהוא מלין בעיקר על ההחלטה להפעיל את המאסר המותנה. לגישת המבקש, התעלמו שתי הערכאות קמא מטעמים מיוחדים המדברים בזכותו.

אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא כי קיומו של ערעור שני נועד ללבן סוגיות משפטיות או ציבוריות כלליות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש ( ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם אלה. יתרה מכך, חומרת העונש לכשעצמה, אין בה כדי להצדיק מתן רשות לקיומו של ערעור שני (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1), 646, 650 (2003)). למעלה מן הדרוש אוסיף, כי גם בעונש לא גיליתי חומרה כלשהי, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, י'

בניסן התש"ע (25.03.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1קיומו של ערעור שני נועד לבירור סוגיות משפטיות או ציבוריות כלליות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש, ואין עניינו נמנה עם אלה
  2. 2חומרת העונש לכשעצמה אינה מצדיקה מתן רשות לערעור שני