פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"פ
2319/02
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקש:
אלי
קרן
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.2.02
בע"פ
70634/01 שניתן על ידי כבוד השופטת
אחיטוב-הרטמן
הדסה
בשם
המבקש: עו"ד שמאי ליבוביץ
החלטה
בית משפט השלום לתעבורה הרשיע את המבקש בעבירות תעבורה בהן הואשם בהעדרו, בציינו כי הנאשם הוזמן לדיון כדין, לא התייצב ולא השיב בכתב לכתב האישום. המבקש הגיש, לאותו בית משפט, בקשה לביטול פסק-הדין, בטענה כי פסק-הדין ניתן בהעדרו, באשר הוא לא זומן כדין לדיון בו הורשע. המבקש אמנם התייצב לישיבה הראשונה, אלא שלא התייצב לישיבה השניה, שבה ניתן פסק-הדין בהיעדרו.
בקשתו לביטול פסק-הדין נדחתה, לאחר שבית המשפט נוכח, כי הוא זומן כחוק (צילום אישור המסירה, המופיע באתר האינטרנט של בתי המשפט, היה בפני בית המשפט). על כך ערער לבית המשפט המחוזי, שדחה את ערעורו. בית המשפט המחוזי בדק את נושא הזימון לדין, וקבע כי בתיק בית המשפט מצויה מעטפה, ועליה ספח הודעה על דבר-דואר רשום, כאשר מעברה השני צוין, "סירב לקבל". כמו כן צורף ספח אישור מסירה, הנושא חותמת לפיה "הודעה שנייה נשלחה ביום 3.12.00". המעטפה הוחזרה לבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה.
בכך נסגר המעגל בנושא הזימון לדין, ואין מקום לתת רשות ערעור לערכאה שלישית בנושא זה. ראוי לציין, כי בישיבה הראשונה, בה אכן התייצב המבקש לדיון, ב22.11.00- בבית משפט השלום לתעבורה, הגיב הוא לכתב האישום, ובית המשפט קבע כי "המשך הבירור נקבע ליום 31.12.00, שעה 8:30". מכאן, שלכאורה די היה בכך כדי ליידע את המשיב על דבר הישיבה שבה ניתן פסק הדין בהיעדרו, מאחר שאליה לא הופיע, ולא היה צורך בשום זימון נוסף. עם זאת, נעשה זימון כזה, והכל כמפורט לעיל.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ה' בניסן תשס"ב (18.3.02).
ש
ו פ ט ת