החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 2427/09 משה חן לוי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · ברירת קנס בעבירת חציית צומת באור אדוםבקשת רשות ערעור שנייה על החלטת בית המשפט המחוזי

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקש ביקש לערער בשנית על החלטה שלא לאפשר לו להישפט בעבירת חציית צומת באור אדום שבה נענש בברירת קנס. בית המשפט קבע כי משלא שולם הקנס ולא הוגשה בקשה להישפט במועד, דינו כנשפט שלא בהיעדרו והורשע. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש נרשם בגין חצייה של צומת באור אדום והוטל עליו קנס בהליך של ברירת קנס. הוא לא ביקש להישפט, ושילם או הגיב רק לאחר למעלה משנה מקרות האירוע, לאחר שקיבל הודעת התראה. לחובתו הרשעות קודמות רבות בעבירות תעבורה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יינתן למבקש לערער בשנית על ההחלטה שלא לאפשר לו להעמיד למבחנה של ערכאה שיפוטית את הרשעתו בהליך של ברירת קנס?

הלכות

  1. 1

    מי שלא ביקש להישפט ושילם או לא שילם קנס במועד ובחלוף המועד להגשת בקשה להישפט, דינו כנשפט שלא בהיעדרו והורשע במיוחס לו

    ״כמו נשפט המבקש שלא בהיעדרו – כך לפי סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    אי ידיעת הדין אינה פוטרת מחובה לציית לכלליו, ומי שנרשמה לו הודעה ברורה על זכותו לעתור להישפט נחזה כמי שידע על כך

    ״לא זו בלבד שאי ידיעתם של כללי הדין אינה פוטרת את המבקש מאותם כללים״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • ברירת קנס
  • בקשה להישפט
  • עבירות תעבורה

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית-המשפט העליון

רע"פ

2427/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

משה חן לוי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.1.09 בע"פ 70875, שניתן בידי כבוד

השופטת י' אמסטרדם

בשם המבקש:

עו"ד

שי גלעד

החלטה

נתערבבו לו, למבקש, הלכות התעבורה אלו באלו במאמציו לשכנע כי יינתן לו לערער בשנית על ההחלטה שלא לאפשר לו להעמיד למבחנה של ערכאה שיפוטית את הרשעתו, בהליך של ברירת קנס, בחצייתו של צומת באור אדום. שלא כטענתו, המבקש לא נשפט והורשע בהיעדרו, אלא שהוא לא ביקש כלל להישפט, ומכך שינה רק לאחר שקיבל לידיו, למעלה משנה לאחר קרות האירוע, הודעת התראה בדבר הקנס שהוטל עליו. בית-המשפט המחוזי קבע, כי לא זו בלבד שאי ידיעתם של כללי הדין אינה פוטרת את המבקש מאותם כללים, ולא זו בלבד שעל הדו"ח שבידיו נרשם ברורות כי הוא רשאי לעתור להישפט, אלא שחזקה עליו, כאדם שלחובתו מספר לא מבוטל של הרשעות בעבירות תעבורה קודמות, לרבות אלו שנדונו בפני ערכאות, כי ידע שלא די בכפירה באשמה בפני השוטר רושם הדו"ח. סיכומם של דברים, משלא שולם הקנס במועדו ובחלוף גם המועד להגשתה של בקשה להישפט, כמו נשפט המבקש שלא בהיעדרו – כך לפי סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, והורשע במיוחס לו. איני רואה, אפוא, כל מקום להתערב במסקנתן של שתי הערכאות הקודמות, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום,

כ"ב באדר התשס"ט (18.3.09).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מי שלא ביקש להישפט ושילם או לא שילם קנס במועד ובחלוף המועד להגשת בקשה להישפט, דינו כנשפט שלא בהיעדרו והורשע במיוחס לו
  2. 2אי ידיעת הדין אינה פוטרת מחובה לציית לכלליו, ומי שנרשמה לו הודעה ברורה על זכותו לעתור להישפט נחזה כמי שידע על כך