רע"פ 2510/21 שמואל בוכריס נ. מדינת ישראל

1.

נגד המבקש הוגש כתב אישום בצירוף הזמנה לדין לבית משפט השלום לתעבורה בצפת, לאחר שביקש להישפט בגין עבירה של נהיגה ברכב מעל המהירות המותרת.

2.

המבקש הגיש בקשה ובה התנגד לקיום הדיון בבית משפט השלום בצפת עקב דרישתו לפסול את המותב וכן בשל ליקוי המצוי לשיטתו בבית המשפט ואשר פוגם לטענתו בעקרון הפרדת הרשויות. בהחלטת בית משפט השלום בבקשה נקבע כי טענותיו של המבקש יתבררו במהלך הדיון. לאחר שהמבקש הגיש בקשה דומה בבוקר יום הדיון עצמו, דחה בית המשפט את הבקשה לפסילת המותב. משלא התייצב המבקש לדיון עד שעות הצהריים של אותו היום הוא נשפט והורשע בהיעדרו ונגזר עליו עונש קנס על סך 750 ש"ח (תת"ע 11970-04-20, פסק דין מיום 23.12.2020).

3.

בקשה שהגיש המבקש לבית המשפט העליון להעברת מחוז דיון, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 , נדחתה מהמרשם, שכן הוגשה רק לאחר מתן פסק הדין של בית משפט השלום, קרי לאחר שההליך הסתיים.

4.

המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, שם חזר על טענותיו נגד המותב בבית משפט השלום בצפת ונגד הליקוי האמור (בדיון התברר כי הכוונה היא לדלת מקשרת בין משרדי מזכירות בית המשפט לתחנת המשטרה). בית המשפט המחוזי דחה את הערעור (עפ"ת 21382-01-21, פסק דין מיום 6.4.2021), בקבעו כי המבקש הודה כי הוזמן כראוי לדיון בבית משפט השלום ובחר על דעתו לעשות דין לעצמו ולא להתייצב לדיון.

5.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי בה חוזר המבקש בשלישית על טענותיו. המבקש אמנם סבור בבקשתו כי מדובר בערעור בזכות משום שהדיון בבית משפט השלום בצפת התקיים בהיעדרו, אולם ברי כי אין בכך כדי להסיק את המסקנה כי לא מדובר במותב שדן בעניינו. עיקרו של דבר, הבקשה אינה מעלה עילה להתערבות שיפוטית של בית משפט זה ב"גלגול שלישי". בהיעדר החלטה המורה אחרת, על המבקש היה להתייצב לדיון בבית משפט השלום ולשטוח טענותיו בפניו. משלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו. כמו כן, לו היה מעוניין בכך, היה על המבקש להגיש ערעור על ההחלטה הדוחה את בקשתו לפסילת המותב, אך הוא נמנע מלעשות כן.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית.