פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2543/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
מוחמד עלקם
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בע"פ
9866/05 מיום 25.1.2006, שניתן על-ידי כבוד השופט ע' חבש
המבקש: בעצמו
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום לתעבורה בירושלים (ת.פ 15181/05) בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961.
לפי הנטען בכתב האישום, נעצר המבקש בתאריך 12.9.2005, כשהוא נוהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף.
בתאריך 27.10.2005 הרשיע בית-משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד השופט א' טננבוים) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום וגזר עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של חודש ימים; הפעלה בחופף של עונש מאסר על תנאי, אשר הושת על המבקש על-ידי בית-המשפט לתעבורה בירושלים בתאריך 27.5.2004 (ת.פ 16247/03) וכן מאסר על תנאי של 21 יום, לתקופה של שנתיים.
על גזר-דינו של בית-המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים.
בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' חבש) דחה את הערעור בקובעו, כי לא מצא מקום להתערב באף לא אחד ממרכיבי עונשו של המבקש. בעשותו כן ציין בית-המשפט המחוזי את התייחסותו לעובדה, שהמבקש היה ער לעובדה, שאין בידו רישיון בר-תוקף ובמצב כזה היה עליו להימנע מלנהוג, במיוחד נוכח העובדה, שהוזהר קודם לכן, שייאסר אם ינהג ללא רישיון.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה טוען המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי בכך שלא נתן את המשקל הראוי לנסיבותיו האישיות של המבקש, הכוללות את היותו מפרנס יחיד ומטופל באמו ואחותו החולות. כן מלין המבקש על כך, שנגזר עונשו למרות שנהג מטרים ספורים בלבד, לטענתו, ולמרות שלא ניתנה לו הזדמנות להוציא רישיון נהיגה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מבלי לבקש את תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. כך נקבע בר"ע 103/83 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה). בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה .
כמו-כן, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). בענייננו, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה.
דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. עברו התעבורתי של המבקש כולל 16 הרשעות קודמות, וביניהן הרשעה בעבירה דומה. גם עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו לא הרתיעו מלחזור ולנהוג ללא רישיון ועל-כן אין מנוס מהרתעה ממשית, בדמותו של מאסר בפועל.
העבירות בהן הורשע המבקש הינן עבירות חמורות ועל בתי-המשפט לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה בעבירות אלה.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
על המבקש להתייצב ביום 28.3.2006 לא יאוחר מהשעה 10:00 בבית-המעצר במגרש הרוסים בירושלים, לשם תחילת ריצוי עונשו.
ניתנה היום, כ"א באדר תשס"ו
(21.3.2006).
ש
ו פ ט