פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2669/11
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
דוד קריצ'בסקי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.3.11 בעפ"ת 13337-04-10 שניתן על ידי
כבוד השופט ש' שוחט
בשם המבקש:
עו"ד דוד גולן
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (עפ"ת 13337-04-10 כבוד השופט ש' שוחט ) מיום 27.3.2011 בו התקבל באופן חלקי ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב יפו (פ"ל 1015/10, כבוד השופט ש' איזקסון ).
המבקש הורשע על פי הודאתו בביצוען של עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח ונהיגה ללא רישיון רכב תקף. בית המשפט לתעבורה גזר עליו מאסר בפועל של 9 חודשים והפעיל בחופף מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו. בנוסף נגזר עליו מאסר מותנה, פסילה בפועל ופסילה על תנאי וכן קנס וחתימה על התחייבות. המבקש ערער על חומרת העונש בפני בית המשפט המחוזי, אשר הפחית את עונש המאסר ל-9 חודשים, מתוכם 6 חודשים בפועל והיתרה על תנאי. בית המשפט המחוזי קבע כי לאור גילו הצעיר של המבקש והרושם כי בית המשפט לתעבורה סבר בטעות כי אין זו העבירה הראשונה של נהיגה בזמן פסילה המיוחסת לו, יש מקום להפחית בעונשו.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי יש להקל בעונשו במידה נוספת. לטענתו בקשה זו מצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה מכיוון שיש בה נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בגזר הדין, אשר החמיר עימו יתר על המידה, תוך הסתמכות על מאסר מותנה שהוטל עליו בעבר בעבירות קלות ערך.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובה מטעם המשיבה. בקשה זו אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. כמו כן, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירות אותן ביצע המבקש, וההפך הוא הנכון, פסק דינו של בית המשפט המחוזי עושה עימו חסד, והקל עימו באופן משמעותי, ואין כל מקום להקלה נוספת בעונשו. מכל מקום אין גם ביתר הטענות שהועלו על ידו כדי להצדיק דיון ב"גלגול שלישי" בבית משפט זה.
סוף דבר הבקשה נדחית.
ניתנה היום, א' בניסן
התשע"א (5.4.2011).
ש ו פ ט