החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 2741/03 פתחי אבו דיאב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירות מס ערך מוסף - הוצאת חשבוניות מסבקשת רשות ערעור על חומרת העונש שנגזר בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש הורשע על פי הודאתו בהוצאת חשבוניות מס וניכוי מס תשומות שלא כדין ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל וקנס. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על חומרת העונש בשל היעדר ראיות רפואיות מספיקות. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור, בקבעו כי העונש אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מס מהקשות.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בהוצאת חשבוניות מס בסכום העולה על 220,000 ש"ח ובניכוי מס תשומות בסך 66,529 ש"ח בלי חשבוניות מס כדין. בית משפט השלום גזר עליו 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס של 20,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על חומרת העונש, משלא הוצגו ראיות רפואיות מספיקות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונש המאסר בפועל שנגזר על עבירות הוצאת חשבוניות מס וניכוי מס תשומות בלי חשבוניות כדין?
  2. 2.האם הטענות הרפואיות והנסיבות האישיות של המבקש מצדיקות התערבות בעונש?

הלכות

  1. 1

    עבירות מס מהקשות, המשמעותן גזל וגניבה בדרך עקלתון ומרמה, אינן עניין של השמטת הכנסות בלבד, והעונש שנגזר אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת.

    ״אין המדובר בהשמטת הכנסות או באי דיווח מסודר על הכנסות קיימות, אלא על עבירות מס מהקשות ביותר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות רפואיות שאינן מבוססות במסמכים רפואיים מספקים אינן מהוות עילה להתערבות בעונש, ובעניין טיפול רפואי ניתן לפנות לשירות בתי הסוהר.

    ״גם טענותיו של המבקש בדבר מצבו הרפואי אין בהן בהתחשב במסמכים שצירף לבקשתו כדי לבסס עילה להתערבות בעונש שהושת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאת חשבוניות מס
  • ניכוי מס תשומות
  • מס ערך מוסף
  • חשבוניות מס כדין
  • רשות ערעור
  • חומרת העונש
  • מדיניות הענישה
  • עבירות מס
  • טענות רפואיות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון

רע"פ

2741/03 - א'

בפני:

כבוד השופטת א' חיות

המבקש:

פתחי אבו דיאב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דין בבית המשפט המחוזי ירושלים בע"פ

6112/02 מיום 6.3.03 שניתן על ידי כבוד השופטים:

מ' נאור – סגן נשיא, מ' ארד, ב' אוקון

בשם המבקש: עו"ד ג'

שוכרי

בשם המשיבה: עו"ד אריה

פטר

החלטה

1.המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של הוצאת חשבוניות מס, בסכום כולל העולה על 220,000 ₪, בלי שהיה זכאי לעשות כן וניכוי מס תשומות, בסך 66,529 ₪, בלי שהיו לו לגבי סכום זה חשבוניות מס כדין - עבירות לפי סעיפים 117(א)(5) ו- 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975.

בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט ד' מינץ) גזר על המבקש עונש של מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, מאסר על-תנאי לתקופה של 12 חודשים, וקנס בשיעור 20,000 ₪.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים מ' נאור, מ' ארד וב' אוקון) ערעור על חומרת העונש, ובמסגרתו העלה טענות רפואיות, אך המסמכים שהגיש לא איששו את טענותיו, ואף הזמן שניתן לו להמציא חוות-דעת רפואית ערוכה לפי פקודת הראיות, לביסוס טענות אלה – לא נוצל על ידו. לפיכך, נדחה הערעור.

2.בפנינו עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור על חומרת העונש שנקצב לו, והוא שב ומעלה טענות הנוגעות לנסיבותיו האישיות ובכללן הנסיבות שהביאוהו לביצוע העבירות בהן הורשע. עוד טוען המבקש, כי "הכנסתו מאחורי סורג עלולה לסכן את חייו סיכון ממשי" וכי הוא "חולה וסובל מבעיות שמיעה".

3.דין הבקשה להידחות.

הטענות שמעלה המבקש בפנינו, נשקלו כולן והובאו בחשבון על-ידי הערכאות הקודמות. יחד עם זאת, הדגיש בית משפט השלום, ובצדק, כי "אין המדובר בהשמטת הכנסות או באי דיווח מסודר על הכנסות קיימות, אלא על עבירות מס מהקשות ביותר, שמשמעותן באופן חד משמעי וברור, גזל וגניבה בדרך עקלתון ומרמה". גם טענותיו של המבקש בדבר מצבו הרפואי אין בהן – בהתחשב במסמכים שצירף לבקשתו – כדי לבסס עילה להתערבות בעונש שהושת, שכן עונש זה אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת בכגון דא. במידת הצורך, וכפי שכבר ציין בית המשפט המחוזי, יוכל המבקש לקבל טיפול במסגרת שירות בתי הסוהר.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב ניסן, תשס"ג

(14.04.03).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 6112/02

הלכות

  1. 1עבירות מס מהקשות, המשמעותן גזל וגניבה בדרך עקלתון ומרמה, אינן עניין של השמטת הכנסות בלבד, והעונש שנגזר אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת.
  2. 2טענות רפואיות שאינן מבוססות במסמכים רפואיים מספקים אינן מהוות עילה להתערבות בעונש, ובעניין טיפול רפואי ניתן לפנות לשירות בתי הסוהר.