רע"פ 2782/21 יעקב רובינגר נ. מדינת ישראל

1.

המבקש, מורה לנהיגה, מואשם במעשה מגונה בתלמידתו, בניגוד לסעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כתב האישום הוגש ביום 22.3.2021. ביום 8.4.2021 ביקש המבקש לסווג את ההליך "בדלתיים סגורות" ולאסור את פרסום שמו. המשיבה התנגדה לבקשה. בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' כהן ) קבע – לאחר כמה שינויי מועד – דיון בבקשה ליום 21.4.2021, ובינתיים סירב לתת צו זמני לאיסור פרסום שם המבקש. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד ) קיבל ביום 19.4.2021 את ערעור המבקש על ההחלטה האחרונה משום שלא הייתה מנומקת, והשיב את הדיון לבית משפט השלום לצורך נימוק ההחלטה.

2.

ביום 20.4.2021 נתן בית משפט השלום החלטה מנומקת בבקשה בלי לקיים דיון במעמד הצדדים. צוין שהכלל, גם בעבירות מין, הוא פומביות הדיון; ושנודעת חשיבות לפרסום שם הנאשם בעבירות מין, במיוחד אם במהלך עבודתו הוא בא במגע עם תלמידות רבות. לכן ובהסתמך על פסיקה של בית משפט זה נדחתה הבקשה לאסור את פרסום שם המבקש. באותו יום קיים בית המשפט המחוזי דיון במעמד הצדדים ודחה את ערעור המבקש. נקבע שמלכתחילה לא היו מקום וצורך לקבוע דיון בבקשה. בית המשפט מצא שזירת האירוע ומספר המעשים מעלים חשש שאין מדובר בנפגעת אחת; לכן גובר האינטרס הציבורי בפרסום שם נאשם בעבירות מין כדי שנפגעים נוספים יוכלו להתלונן וכדי להזהיר את הציבור. עוד צוין שמדובר בנאשם ולא בחשוד; שבמקרים רבים אחרים נדחו בקשות דומות; ושבבקשה "הלקונית" לא תוארו נסיבות חריגות שיתמכו בה. משום כך, נקבע, היה בית משפט השלום רשאי לדחות את הבקשה על הסף. בית המשפט המחוזי ציין שאם תוגש בקשה חדשה ובה הבהרה במה שונה עניינו של המבקש מאחרים, בית משפט השלום ידון בה אם יסבור שיש מקום לכך. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש לתת צו ארעי לאיסור פרסום שמו כדי להשיג על ההחלטה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען שבית משפט השלום חרג מהמסגרת הדיונית שקבע, שהצריכה דיון במעמד הצדדים; חרג מהנחיית בית המשפט המחוזי, שהורה רק לנמק את דחיית הבקשה לתת צו זמני; לא נתן למבקש הזדמנות להגיב לתגובת המשיבה; ולא נתן למבקש זכות טיעון מלאה. עוד נטען שבית המשפט המחוזי הרחיב גם הוא את מסגרת הדיון מעבר למה שנקבע בהחלטתו הראשונה; ומאחר שהערעור אליו התמקד בפן הדיוני, בית המשפט המחוזי מנע למעשה מהמבקש להגיש ערעור בזכות על ההחלטה המנומקת של בית משפט השלום. לכן מבוקש לבטל את החלטות הערכאות הקודמות, ובינתיים לאסור לפרסם את פרטי המבקש.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" לפי סעיף 70ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תינתן רק במקרים שמתעוררת בהם שאלה משפטית שחורגת מעניינם של הצדדים או אם עתיד להיגרם למבקש עיוות דין (בש"פ 641/20 עוואדה נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (29.1.2020)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלה. בהחלטות לגופן אין מתעוררת שאלה משפטית כאמור. נוסף על כך, המבקש הגיש מראש בקשה שנימוקיה קצרים, וביקש להרחיב בדיון. בית משפט השלום נימק את החלטתו להימנע מלתת צו זמני, ולצורך כך היה רשאי להתייחס לסיכויי הבקשה העיקרית. בערעורו על החלטה זו היה המערער רשאי להשיג גם על תוכנה, אולם בחר לא לעשות זאת. בנסיבות אלו ובהינתן שהמבקש רשאי להגיש בקשה חדשה מנומקת כראוי, לא מצאתי שנגרם לו עיוות דין.

הבקשה נדחית אפוא. מאליה מתייתרת הבקשה לצו ארעי לאיסור פרסום.