רע"פ 2798/00המגן חברה לביטוח בע"מ נ. ארגונית הפקת אירועים ותערוכות 1974

1.בגדר אירועי המכביה שנתקיימה בחודש יולי 1997, התמוטט גשר שנבנה על נחל הירקון. כתוצאה מהתמוטטות הגשר ומהנפילה אל מי הנחל נפצעו 75 משתתפים במכביה וארבעה נהרגו. בעטיה של התאונה הוגשו תביעות פיצויים נגד כל המעורבים בארגון המכביה ובבניית הגשר, שהדיון בהן אוחד. הנתבעים לא כפרו בכך שמי מהם אחראי לאירוע התאונה, והמחלוקת סבה סביב השאלה מי מהם חב. התובענה הוגשה גם נגד המשיבה הראשונה (להלן: "אירגונית") ושניים ממנהליה. אירגונית שלחה הודעה לצד שלישי אל המערערת (להלן: "המגן"), שהיא חברת ביטוח. המגן היתה גם אחד מהנתבעים בתובענה. היה מוסכם על בעלי הדין שיראו את הנתבעים כמי ששלחו הודעה לצד שלישי להמגן, אף על פי שהודעה לצד שלישי פורמלית הוצאה רק על ידי אירגונית. השופט המלומד החליט לדון תחילה בכיסוי הביטוחי של המגן, לפי הפוליסה שהוצאה על ידיה לאירגונית. הוא קבע שהמגן חבה כלפי אירגונית וכלפי נתבעים אחרים; עוד הוא קבע כי הכיסוי שהוצא על ידי המגן לאירגונית יחשב ככיסוי ראשוני לפני כל כיסוי ביטוחי אחר. המגן חויבה לשלם לאירגונית את הוצאות ההליך בסכום של 100,000 ש"ח. עוד קבע השופט המלומד כי המגן תשלם לכל התובעים "הוצאות בסכום של 600,000 ש"ח ולכל אחד ואחד משאר בעלי הדין בתובענות ובהודעות היא תשלם הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח להיום".

המגן משיגה בפנינו בערעורה על פסק הדין.

2.הגדרת המבוטח בפוליסה לענין אחריות של צד שלישי כוללת את אירגונית ואת קבלני המשנה שלה ועובדיהם. לגבי עבודות המבוצעות על ידי אירגונית עבור מוסדות מסויימים הורחבה הגדרת המבוטח באופן שהיא כוללת גם מוטבים נוספים. כפי שהדבר נעשה במכביות קודמות, המציאה סוכנת הביטוח של המגן גב' קצמן להמגן את ההסכם שבו קיבלה אירגונית כלפי מכבי לארגן ולבצע את עבודות ההקמה של תפאורות המכביה, במותיה ומתקניה. ההסכם כלל רשימה של מטלות שהתחייבה אירגונית לבצע, אך הוא לא כלל את בניית הגשר שהתמוטט, שכן מטלה זו סוכמה בשלב מאוחר יותר. טענתה המרכזית של המגן היא שהיא לא נטלה על עצמה חבות הקשורה להתמוטטות הגשר, וכמו שתיאר זאת השופט המלומד בפסק דינו, טוענת המגן כדלקמן: "אנו ביטחנו את אירגונית לפי הפוליסה... לגבי תפאורות במות ומופעים; לא ביטחנו אותה לגבי גשרים; אירגונית אינה בנאית של גשרים, אלא של תפאורות, והגשר אינו תפאורה. הוא הוצב על הנחל כדי לחצותו. הסיכון הביטוחי בבניית גשרים עולה עשרות מונים על בניית במות; הגשר אינו במה;...לפיכך פטורים אנו מתשלום תגמולי ביטוח בגלל התמוטטות הגשר".

3.אילו עמדה הפוליסה במערכת היחסים שבין אירגונית לבין המגן כפוליסה המבטחת אירוע בודד, היה משקל רב לטענותיה של המגן שהגשר הנידון לא היה מבוטח; אך מעדותה של סוכנת הביטוח גב' קצמן הנ"ל מתברר שהקשר בין אירגונית לבין המגן התקיים כבר כשלושה עשורים. כוונת בעלי הדין היתה לבטח את המופע כולו, בין אם הוא כולל גשר ובין אם לאו, והמגן מעולם לא ייחסה חשיבות לפרטים. חרף ראיות לסתור קיבל בית המשפט את עדותה של גב' קצמן ונתן פרשנות מרחיבה לביטויים בפוליסה שתיארו את המטלות שאירגונית נטלה על עצמה במסגרת הפרוייקט הנדון. הנמקתו של השופט המלומד בענין זה מקובלת עלינו, והגענו לכלל מסקנה שאין עילה להתערב בחיובה של המגן כלפי אירגונית, והוא - על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. לפיכך יש לדחות את עיקרו של הערעור.

4.מנגד, לא שוכנענו ששאלת מערכת היחסים בין המגן לבין חברות ביטוח אחרות שהיו מעורבות בפרשה נתלבנה די צרכה; לפיכך אנו מבטלים את אותו חלק מפסק הדין המתייחס לעניין זה, בסעיף ו' לפסק הדין.

לא ראינו מקום להתערב בחיוב ההוצאות בסכום של 100,000 ש"ח שהמגן חויבה לשלם לאירגונית; הרי המגן כפרה בחבות הביטוחית ומן הדין שתישא בהוצאותיה של אירגונית בניהול ההליך נגדה; לעומת זאת, אין זה ברור כלל וכלל כיצד נקבע בפסק הדין שיעור ההוצאות בסכום של 600,000 ש"ח "לכל התובעים" וחיוב ההוצאות "לכל אחד ואחד מבעלי הדין בתובענות ובהודעות" בסכום של 10,000 ש"ח. אכן רשאי היה השופט המלומד לעשות קפנדריה ולחייב את המגן לשלם לתובעים את מה שאירגונית היתה אמורה לשלם להם; ולאחר שכל בעלי הדין הסכימו שיראו גם נתבעים אחרים כמי ששלחו הודעות לצד שלישי להמגן, יכול היה בית המשפט לעשות כן גם לענין מערכת היחסים המשולשת בין התובעים - שאר הנתבעים והמגן. אך אין זה ברור כלל וכלל כיצד יש לחלק את הסכומים שנפסקו "לכל התובעים" ומי מ"שאר בעלי הדין" זכאי לקבל את הסכום של 10,000 ש"ח. לפיכך אנו דוחים את הערעור על החבות הביטוחית, מקבלים אותו לגבי מערכת היחסים שבין חברות הביטוח, ומקבלים אותו חלקית לעניין הוצאות המשפט. בענין זה יחזור הענין לבית המשפט המחוזי על מנת שיפסוק בצורה מדויקת מיהם התובעים הזכאים להתחלק בסכום של 600,000 ש"ח וכן מיהם "שאר בעלי הדין" הזכאים לתשלום הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח כל אחד, לענין זה ישמע בית המשפט המחוזי טענות והוא רשאי גם לצמצם את רשימת המוטבים הזכאים להוצאות של 10,000 ש"ח כל אחד.

בהתחשב בסכום הכולל של 600,000 ש"ח שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי, שבו, כשלעצמו, לא מצאנו לנכון להתערב, לא נעשה צו להוצאות בערכאתנו.