רע"פ 2822/08 שלמה אלמלאח נ. מדינת ישראל

בבקשה זו אין כל ממש. נסמכת היא על הטענה כי בעת שגזר למבקש, אותו הרשיע בעבירות סמים, את עונשו – 9 חודשי מאסר, 15 חודשים על-תנאי, חילוט ערבות ופסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 12 חודשים - התחשב בית-משפט השלום קריות, כנסיבה מחמירה, באישום נוסף בעבירות סם, שהיה תלוי ועומד נגד המבקש. זאת, כנטען, שלא כדין, באשר אישום זה טרם נתברר וממילא לא הוכחה בו אשמתו של המבקש. עד כמה חסרת שחר היא הטענה למד אתה מעיון בגזר-דינו של בית-משפט השלום, המסביר כי מי שהביא בחשבון את אותה נסיבה היה הממונה על עבודות השירות , שקבע בחוות דעתו מיום 19.2.07 כי בשל האישום הנוסף אין המבקש מתאים לריצוי עונשו בדרך זו (פסקה 3 לגזר-הדין). אם נמצאו לבית-המשפט קמא סיבות להחמיר בעונשו של המבקש בדרך שעשה, לא היה זה אלא בשל גיליון ההרשעות המקיף שלחובת המבקש, הכולל שורה של עבירות סמים, אלימות ורכוש. אין אפוא כל עילה להיעתר לבקשה לקיומו של ערעור שני, ועל כן היא נדחית. מאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.