רע"פ 2835/08 יואל גולדברג נ. עיריית תל אביב

1.

בבית-המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב הואשם המבקש בעבירה של חנייה בניגוד לסעיף 6(ד)(2א) לחוק העזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983. העבירה היא עבירת ברירת קנס, והדיון נערך בעקבות בקשתו של המבקש להישפט. משלא התייצב למשפטו, הוחזק המבקש כמודה בעובדות שיוחסו לו, ומשכך הורשע. בהמשך, נגזר לו קנס בסך 600 ש"ח.

2.

בקשה שהגיש המבקש לביטול פסק-הדין, נדחתה. כן נדחה ערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי. בערעורו טען המבקש, כי לא התייצב לדיון מאחר והזימון לא הגיע לידיו. לגופם של דברים, נטען כי הסעיף האמור מדבר בעבירת חנייה על המדרכה, בעוד שבמקום בו חנה המבקש אין מדרכה ולמעשה מדובר בחצרים פרטיים. בדחותו את הערעור קבע בית-המשפט המחוזי, כי מאחר שהכתובת אותה רשם המבקש עצמו על הבקשה להישפט הנה אותה כתובת שהופיעה על ההזמנה לדיון, ובשל העובדה כי המבקש לא פירט מדוע לא הגיעה ההזמנה לידיו, ולא התייחס כלל לנסיבות ההמצאה – אין מקום לבטל את פסק-הדין.

3.

משנדחה הערעור, עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, ובפיו אותן טענות שהעלה בפני הערכאה קמא. נטען, כי סיבת אי-התייצבותו למשפט נובעת מ"רשלנותו של גורם זה או אחר", מבלי לפרט או להסביר מיהו אותו גורם עלום, וכי אי קיום דיון בנוכחותו מהווה עיוות דין.

4.

דין הבקשה להידחות. רשות לערער אינה ניתנת כדבר שבשגרה. מוגבלת היא למקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית לה נודעת חשיבות החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה)

בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש אינו נמנה על אלה. מעבר לדרוש אוסיף, כי משרשם המבקש את כתובתו על הבקשה להישפט, היא הכתובת שהופיעה על ההזמנה לדיון, קמה נגד המבקש החזקה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין

הפלילי, התשל"ד-197 4 , לפיה, בעבירות קנס רואים את ההזמנה למשפט, כאילו הומצאה כדין אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו. את החזקה הזו לא הצליח הנאשם לסתור בדיון שהתקיים בעניינו. על כן, לא נפל פגם בהליכים שהתקיימו בבתי-המשפט קמא, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.