רע"פ 2898/08 אבי פור נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום בתל-אביב הרשיע את המבקש בעבירות של איומים והעלבת עובד ציבור, עבירות לפי סעיפים 192 ו-288 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בעקבות כך הוא נדון לשלושה חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, ככל שיימצא מתאים לכך, שנה מאסר על-תנאי וקנס בסך 1,000 ש"ח. בחוות-הדעת שהגיש הממונה על עבודות השירות, נשללה התאמתו של המבקש לביצוע עבודות מסוג זה, עקב תפקודו הלקוי במהלך ריצוי עבודות שירות קודמות.

בית-משפט השלום הורה לממונה לשוב ולבדוק את עניינו של המבקש, ומשזה לא שינה את דעתו, נפסק כי נוכח העובדה שהתנהגות קודמת היא קריטריון מובהק לבדיקת התאמתו של נאשם לביצוע עבודות שירות, אין מנוס מלהורות כי על המבקש לשאת בעונשו בכליאה ממש.

3.

בערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי, טען המבקש כי כָּשַל בביצוע עבודות השירות הקודמות שהושתו, עליו עקב מחלתו הקשה של אביו המנוח. בדחותו את הערעור חזר בית-המשפט על קביעתה של הערכאה הדיונית, לפיה מותר לממונה לשקול התנהגות במקרים קודמים בבואו לקבוע את התאמתו של אדם לשאת במאסר בדרך של עבודות שירות. לגופן של הטענות ציין בית-המשפט, כי מחלת האב הובאה בחשבון במהלך ריצוי עבודות השירות הקודמות שנגזרו למבקש, אך הוא גרר את ריצוי עונשו בהיעדרויות בלתי מקובלות כשמונה חודשים לאחר פטירת האב. משנדחה הערעור, ביקש בא-כוחו של המבקש, על דעת המשיבה, כי יתווסף יום מאסר נוסף לעונש, כדי שהמבקש יוכל לעתור לנכות שליש ממאסרו. בית-המשפט קמא דחה בקשה זו.

4.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיו אותן טענות אשר שימשו אותו בעבר, היינו כי היה על בית-המשפט לאפשר לו לשאת בעונש בדרך של עבודות שירות. להשקפת המבקש, שליחתו אל מאחורי סורג ובריח עומדת בניגוד למוסכם עם המשיבה. לחלופין, נטען כי אם תידחה הבקשה לערער על אופן ביצוע העונש, יש להתיר למבקש לערער על ההחלטה שלא להאריך את מאסרו, הואיל והדבר נעשה בהסכמת המשיבה.

5.

דין הבקשה להידחות. כידוע, הלכה היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)). לא ראיתי מקום לסטות מהלכה זו בעניינו של המבקש, הואיל והעונש שהושת עליו והדרך בה ישא בו, נבחנו בידי שתי ערכאות, ובכך די.

אשר על כן הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.