רע"פ 2919/08 מחמוד חליחל נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום בחיפה הרשיע את המבקש בביצוע עבודות גז על-ידי מי שלא הוסמך לכך, עבירה לפי סעיף 2 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מתקני גז), התשל"ח-1977 בצירוף לסעיף 39(ג)(4) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, וגזר לו קנס בסך 3,000 ש"ח.

במשפטו, בחר המבקש לטעון כי אין להשיב לאשמה, ומשנדחתה טענה זו הוא נמנע מלהעיד או להביא ראויות מטעמו. בהמשך טען בא-כוחו, כי לא הוכח מי משני טכנאי הגז שנשלחו לבית המתלוננים ביצע את הבדיקה בפועל, ועל כן לא ניתן להרשיע את המבקש. טענה זו נדחתה.

2.

ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה, ובמרכזו עמדה הטענה כי הוא לא זוהה כמבצעה של העבודה, נדחה אף הוא. בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיו אותה טענה בדבר אי-זיהויו כעורך הבדיקה.

3.

דין הבקשה להידחות. ההלכה הנוהגת היא כי רשות לקיומו של ערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה, ומוגבלת היא למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"פ 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123 (1982)). הסוגיה האחת המתעוררת בבקשה שבפני נסבה על שאלה שבעובדה, אשר נבחנה בידי שתי ערכאות, ולא מצאתי כי הוכחה עילה לבחון אותה בשלישית.

הבקשה נדחית.