פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 293/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המבקש:
אהרון סופיוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ 70621/02 מיום 27.11.02 שניתן על-ידי
כב' השופטת ד' ברלינר סג"נ אב"ד וכב' השופטות ז' המר וי' שיצר
החלטה
בקשת רשות ערעור (מיום 11.1.04) על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת-הדין וגזר-הדין של בית משפט השלום.
המבקש הורשע בבית-משפט השלום בעבירה של זיוף סימני הזיהוי של רכב - עבירה כהגדרתה סעיף 413ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977 - בשל כך שהחליף את לוחיות הרישוי של רכב סובארו שהיה בבעלותו בלוחיות רישוי של רכב אחר שהיה אף הוא בבעלותו. דינו של המבקש נגזר לשניים-עשר חודשי מאסר-על-תנאי ולקנס על-סך 5,000 ש"ח.
המבקש עירער על פסק-דין זה לבית-המשפט המחוזי. ביום 27.11.03, יום הדיון, טען המבקש טענת פסלות נגד אֵם-בית-הדין, וטענתו נדחתה. המערער הודיע כי מבקש הוא לערער על ההחלטה, ומבלי לפגוע בזכותו של המבקש לערער על ההחלטה בתוך חמישה ימים מיום נתינתה, קוים הדיון כסדר, וערעורו של המבקש נדחה.
על פסק-דין זה בקשת רשות הערעור שלפניי. טענתו העיקרית של המבקש מסיבה עצמה על דחיית טענת הפסלות, ואת איחורו בהגשת הבקשה תולה הוא בשביתה שהיתה במזכירות בית-המשפט. טענת המבקש נגד פסק-הדין גופו מצויה כל-כולה בסעיף 5 שלבקשה:
5.וכן לעצם הערעור שטעתה כבוד השופטת דיסקין מירי קמא מבית משפט השלום בת"א מתאריך 14.03.02 מס' תיק פ' 3575/99 בזה שלא זיכתה את המערער כי אין שום הגיון שאדם יזייף ולא תיהיה לו שום ריוח הרכבים של המערער ובשביל מה המערער יעשה זאת ובודאי נעשה ע"י אלו שרודפים אותו.
דין הבקשה להידחות. טענותיו של המערער המופנות נגד דחיית טענת הפסלות אינן עניין לבקשת רשות ערעור אלא להודעת ערעור עצמאית. גם לגופה אין בטענת המערער עילה ראויה. העובדה בלבד שאֵם-בית-הדין הרשיעה את המבקש בשיבתה בבית-משפט השלום למעלה מעשר שנים קודם לכן - בוודאי אין בה עילת פסלות. קל וחומר שאם-בית-הדין לא זכרה כלל אותו אירוע. ואשר לטענת המערער לגופו של פסק-הדין, טענה זו אינה מעלה כל שאלה - משפטית או אחרת - המצדיקה לפי הכללים הנקוטים בידינו מתן רשות ערעור לערכאה שלישית. לשון אחר: אין הבקשה שלפנינו מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש והמצדיקה דיון בגלגול שלישי. אכן, טענת המבקש טענת ערעור שגרתית היא המופנית נגד ההרשעה, וטענה מעין זו אין די בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
הבקשה נדחית.
היום, כ"ו בטבת תשס"ד (20.1.2004).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04002930_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il