פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2937/12
לפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
חאתם שווקי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז
ב-עפ"ג 25268-01-12 מיום 26.2.2012, שניתן על ידי כב' סגן הנשיא
א'
טל
וכב' השופטים
א' מקובר
ו-
ש'
מנהיים
בשם המבקש:
עו"ד ראובן טקו
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיא א' טל והשופטים א' מקובר ו- ש' מנהיים ) ב-עפ"ג 25268-01-12 מיום 26.2.2012. המבקש הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום ברמלה (סגנית הנשיא נ' דיסקין ) בהסעתם של כ-50 שוהים בלתי חוקיים שלא כדין בארגז משאיתו, בפזיזות וברשלנות, יחד עם אחר. נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, חילוט המשאית בה בוצעה העבירה ו-6 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל. המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי, וערעורו התקבל בחלקו, במובן זה שעונש המאסר בפועל הופחת ל-12 חודשים, כאורך המאסר שהוטל על שותפו לעבירה.
2.
הבקשה שבפניי מופנית כנגד רכיב החילוט בעונשו של המערער. לטענתו אף שבקשתו איננה מעוררת שאלה משפטית חשובה, שיקול של "אחידות הענישה" מחייב דיון ברכיב זה של העונש ב"גלגול שלישי". לשיטת המבקש יש להשוות בין העונשים שנגזרו עליו ועל חברו, ולהמיר את חילוט משאיתו בקנס כספי או בחילוט כספים בסך 10,000 ₪.
3.
לא אוכל להיעתר לבקשה. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה לא יידרש לבקשות רשות ערעור שעניינן חומרת העונש, שכן בעניין זה "מספיקות שתי ערכאות די והותר", למעט במקרים חריגים ביותר (בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.8.1991). סוגיית חילוט משאיתו של המבקש, כמו גם ההבדלים ברכיבי העונש השונים בין שני השותפים לעבירה, נדונו בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. טיעוניו של המבקש בפנינו אינם אלא חזרה על טיעוניו שם, ואין הם מצדיקים התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו ניסן התשע"ב (18.4.2012).
ש ו פ ט ת