רע"פ 2945/03 ראבי רסלאן נ. מדינת ישראל

1.המבקש הואשם בכך שנהג במהירות של 160 קמ"ש, בדרך שאינה עירונית אשר מהירות הנסיעה המותרת בה היא 90 קמ"ש. המבקש הוזמן כדין לדיון בבית המשפט לתעבורה בנתניה, אולם לא התייצב. לפיכך, הרשיעו בית המשפט בעבירה המיוחסת לו. המבקש נפסל מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים בפועל. כמו-כן, נגזרה על המבקש פסילה על-תנאי לתקופה של שנה, והושת עליו קנס בסך 1,500 ₪.

2.המבקש הגיש לבית המשפט לתעבורה, בקשה לביטול פסק-הדין, בטענה כי איבד את הדו"ח שנמסר לו וכי הוא כופר בעבירה שיוחסה לו. כן טען, כי גזר-הדין חמור יתר-על-המידה, ויש בו כדי לפגוע בפרנסתו כנהג מונית.

בית המשפט לתעבורה דחה את הבקשה, בנימוק שהמבקש יכול היה לברר את מועד הדיון. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקבעו כי במקרה דנן אין מתקיימות נסיבות אובייקטיביות מיוחדות המצדיקות את ביטול פסק-הדין, שניתן בהיעדר המבקש. בית המשפט ציין כי "המדובר באדם מבוגר, נהג מקצועי, בעל נסיון רב וידע בהליכי בית המשפט לתעבורה ובעבירות תנועה, אין זו הפעם הראשונה (וזאת בלשון עדינה) שהמערער קיבל דו"ח תנועה, ואפילו על עבירה דומה".

אשר לעונש, קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח נסיבות העבירה ולנוכח עברו התעבורתי המכביד של המבקש, העונש שנגזר עליו אינו מופרז לחומרא. בית המשפט הדגיש את הסיכון הרב שהיה טמון בנהיגתו של המבקש, לעצמו ולאחרים, ואת הצורך בהטלת עונשים מרתיעים על אלה העושים שימוש בדרך, כפי שעשה המבקש.

3.כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי עותר המבקש ליתן לו רשות לערער. הוא שב וטוען כי אי-התייצבותו לדיון בבית המשפט לתעבורה נבעה מכך שאיבד את הדו"ח, ומכך שהיה נתון באותה עת "במערבולת פיזית ונפשית" עקב הליכי גירושין. לטענת המבקש, שפיטתו בהיעדרו גורמת לו עיוות דין, שכן הוא כופר באשמתו ובאמינות מכשיר הלייזר שבאמצעותו נמדדה מהירות נסיעתו. עוד טוען המבקש, כי בקשתו לביטול פסק-הדין צריכה היתה להידון בפני הצדדים. אשר לעונש, טוען המבקש כי בית המשפט החמיר עמו וכי פסילת הרישיון פוגעת ביכולתו לפרנס את עצמו ואת משפחתו.

4.דין הבקשה להידחות.

משלא התייצב המבקש למשפטו, הוא הורשע בהיעדרו, על-פי הסמכות הקנויה לבית המשפט בסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. בית המשפט קבע, ובדין, כי המבקש לא גילה טעמים המצדיקים את ביטול פסק-הדין שניתן כנגדו בהיעדרו. אף טענתו הלקונית של המבקש, המועלית לראשונה בבקשתו הנוכחית, כנגד אמינותו של מד מהירות הלייזר, אינה מקימה, בנסיבות המקרה, חשש לעיוות דין (ראו רע"פ 2374/02 פוקס נ' מדינת ישראל , תק-על 2002(1) 830).

אשר לטענות שהעלה המבקש לעניין העונש. טענות אלה, אינן מצדיקות סטייה מן הכלל, לפיו אין די בחומרת העונש כנימוק לקיום דיון בערכאה שלישית, אלא במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל (רע"פ 6238/98 בן-צבי נ' מדינת ישראל , תק-על 98(3) 113). המבקש נסע, בשעת לילה מאוחרת, במהירות של 160 קמ"ש, תוך שהוא מסכן בסיכון חמור את חייו שלו ואת חייהם של אחרים. העובדה שעשה כן בעת שנהג ברכב כנהג מונית מוסיפה נופך מיוחד של חומרה למעשה, ואף גיליון ההרשעות של המבקש, כך עולה מפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, עומד לו לרועץ.

מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.