פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2991/11
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
דוד שמש
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.3.11 בעפ"ת 30321-02-11 שניתן על ידי
כבוד השופט ר' בן-יוסף
בשם המבקש:
עו"ד דוד גולן
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (עפ"ת 30321-02-11, כבוד השופט ר' בן יוסף ) מיום 3.3.2011, בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב יפו (תת"ע 2645-01-11, כבוד השופטת נ' פראג לבוא ).
המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה, לאחר שזומן כדין ולא התייצב לדיון שנערך בעניינו, בעבירה של נהיגה ברכב העלול לסכן עוברי דרך. נגזרה עליו פסילה בפועל למשך 6 חודשים, וכן פסילה מותנית וקנס. בבקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו טען כי טעה בתאריך המשפט ולא לא התייצב, וכן העלה נימוקים נוספים לביטול פסק הדין, אולם ביום 10.2.2011 נדחתה בקשתו על ידי בית המשפט לתעבורה. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו בקובעו כי בית המשפט לתעבורה דן את המבקש בהיעדרו משום שלא התייצב לדיון אליו הוזמן ללא כל הסבר. ההסבר שנתן בערעור ובבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו היה כי טעה. נקבע כי טעות איננה מצדיקה היעדרות . עוד נקבע כי לא הוסבר במה עוות הדין בעניינו של המבקש בהרשעה שניתנה בהיעדרו . אשר על כן, נקבע כי אין כל סיבה להתערב בהחלטת בית המשפט לתעבורה, שלא לבטל את פסק הדין, וכן הערעור נדחה גם על ההרשעה וגם על העונש.
מכאן הבקשה שלפני בגדרה טוען המבקש כי בקשה זו מצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה. לטענתו היה מקום לברר את העובדות בערכאה הדיונית ובנוסף נטען כי העונש שהושת עליו חמור ביותר ומביא לתוצאה קשה במיוחד ובלתי צודקת, בייחוד שאין חובת פסילה בגין העבירה בה הורשע.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובה מטעם המשיבה. בקשה זו אינה
מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. כמו כן, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה. בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירה אותה ביצע המבקש ומכל מקום העונש שנגזר עליו אינו מצדיק התערבותה של ערכאת ערעור, ובטח שלא במסגרת "גלגול שלישי". כמו כן, אף אני סבור כי אין כל הצדקה בדין לביטול פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, כפי שנקבע הן על ידי בית המשפט לתעבורה והן על ידי בית המשפט המחוזי בהתאם להוראות החוק.
סוף דבר הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ד בניסן התשע"א (18.4.2011).
ש ו פ ט