פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3016/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אריאל רחמימוב, ת"ז 11351806
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של
בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.3.07 בע"פ 709/06 שניתן על ידי כבוד סגני הנשיא
י' גריל ו-מ' נאמן והשופטת ב' בר-זיו
החלטה
כנגד המבקש הוגשו לבית-משפט השלום בקריות כתב-אישום ובו שני אישומים. בגדר אישומים אלה יוחסו למבקש שלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).
לפי הנטען באישום הראשון, ביום 27.11.05, ניתן צו בבית-המשפט לענייני משפחה בקריות (בש"א 3511/05), האוסר על
המבקש ליצור קשר כלשהו עם המתלוננת ולהיכנס לדירת מגורים ברחוב בורוכוב בקרית-ים. כן נאסר על המבקש להתקשר למתלוננת ולעקוב אחריה. ביום 22.11.05 ניתנה החלטה נוספת על ידי בית-משפט לענייני משפחה בקריות (מ 963/05) ולפיה על
המבקש להימנע מליצור קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת. למרות האמור לעיל, בתאריך 16.12.05, סמוך לשעה 23:50, עת הייתה המתלוננת עם אחר בסמוך לביתה ברחוב פלמ"ח בקרית ים, נצפה המבקש על-ידה כשהוא נמצא מאחורי השיחים. משהודיעה לו המתלוננת כי היא הולכת לביתה, החל הולך אחריה ולאורך כל הדרך טלפן אליה 7 פעמים, עד שהגיעה ניידת משטרה לבקשת המתלוננת.
לפי הנטען באישום השני בתאריך 10.11.05 ניתן צו זמני בבית משפט לענייני משפחה בקריות בבש"א 3511/05 האוסר על המבקש ליצור קשר כלשהו עם המתלוננת וכן נאסר עליו להימצא מרחק של 100 מטר מביתה וממקום עבודתה או לימודיה. בתאריך 16.11.05 הפר המתלונן את הצו בכך שטלפן לטלפון הנייד של המתלוננת 3 פעמים.
ביום 21.12.05 הרשיע בית משפט השלום (כבוד השופטת א' קנטור) את המבקש בעבירות שיוחסו לו, על-פי הודאתו, וביום 19.1.06 גזר עליו את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 4 חודשים, אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה של הפרת הוראה חוקית. וכן קנס בסך של 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתם.
על גזר-דינו של בית משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי
בחיפה.
בית המשפט המחוזי (כבוד סגני הנשיאה י' גריל והשופטים מ' נאמן ו-ב' בר-זיו) דחה את הערעור בקובעו כי המבקש ביצע מעשים חמורים, כאשר עבירות אלה בוצעו יותר מאשר פעם אחת והיה מקום לשקול להחמיר עימו ולהטיל עליו עונש מאסר של ממש, לולא העובדה שיש לו עבר נקי ולאור היותו אדם נורמטיבי.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען המבקש כי הוא מודע לכך שעשה דבר אסור, אך עשה כן מפאת היותו מאוהב. כיום כבר כמעט שנה שאיננו בקשר עם המתלוננת והוא החל בקשר רומנטי חדש. כן טוען המבקש כי ההוצאות המשפטיות עלו לו ממון רב ועקב כך הוגשה כנגדו תביעה על-ידי הבנק והוא חושש שלא יוכל לעמוד בפירעון החוב.
מנגד, תומכת המשיבה יתדותיה בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור.
החלטתי לדחות את הבקשה.
עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות. הכלל הוא, כי הרשות לערער ניתנה במשורה באותם מקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטיקולרי של בעלי-הדין. במקרה דנא, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור
(הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123).
יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)).
מעבר לדרוש יוער, כי בית משפט השלום ערך איזון נכון בין התנהגותו השלילית של המבקש, אשר הפר פעם אחר פעם צווים של בית המשפט ביוצרו קשר עם המתלוננת ועקב אחריה מספר פעמים, ובין מספר שיקולים הפועלים לטובתו, ובהם עברו הנקי ותפקידו הנורמטיבי. אינני רואה, אפוא, מקום להתערב בפסיקתם של הערכאות שקדמו לי.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ההחלטה מיום 10.4.07 - בנוגע לעיכוב ביצוע גזר-הדין - מבוטלת בזה.
על המבקש להתייצב ביום 5.8.07 לא יאוחר מהשעה 08:00 בבוקר במפקדת גוש צפון יחידת עבודות שירות, מתחם בית הסוהר חרמון (מקום עבודת השירות כפי שנקבע בבית משפט קמא הוא חוות הצופים בכפר המכבים).
ניתנה היום, י"ז בתמוז
התשס"ז (3.7.07).
ש ו פ ט