רע"פ 3036/12 ברוך קויפמן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת א' כהן ) ב-עפ"א 1914-07-11 מיום 28.3.2012, אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב (השופט ג' הימן ), ואישר את ביצועו של צו הריסה מנהלי. הבקשה הוגשה ביום 17.4.2012, וביום 25.4.2012 הוגשה בנוסף "בקשה דחופה ביותר לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי".

2.

צו ההריסה המנהלי מושא הבקשות הוצא ביום 30.12.2010 על ידי המשיבה בהתאם לסעיף 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, עקב יציקתן של שלוש תקרות בטון ללא היתר במבנה ברח' דיזנגוף בתל-אביב. המבקש פנה לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה לביטול הצו, ובקשתו נדחתה. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי, וכן ביקש כי ביצוע הצו יעוכב עד להכרעה בערעור. ביום 28.3.2012 נדחה ערעורו של המבקש, והצו אושר לביצוע. מכאן הבקשה שבפניי.

3.

בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי עניינו מעורר שלוש שאלות בעלות חשיבות החורגת מנסיבותיו של המקרה הספציפי: האם יש ליתן לצו ההריסה פרשנות מרחיבה או מצמצמת; האם לערכאת הערעור יש סמכות לדחות את ביצוע הצו "לפרק זמן סביר, שבמהלכו ברור כי יינתן היתר רטרואקטיבי לבניה שלא על פי היתר"; ובכפוף לאלו תנאים יש לבית המשפט סמכות לדחות את ביצועו של צו ההריסה המנהלי.

4.

לאחר הגשת הבקשה הודיעה המשיבה למבקש כי בכוונתה לבצע את הצו, כפי שאישר בית המשפט המחוזי. אי לכך, פנה המבקש בבקשה לעיכוב ביצוע הצו, תחילה לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבית משפט זה. בבקשה שהוגשה לבית משפט זה טוען המבקש כי המשיבה עתידה לדון בבקשתו לקבלת היתר בקרוב, וכי ביצוע הצו ייצור מצב בלתי הפיך בעוד "קבלת היתר הבניה המיוחל הינו בהישג יד שרק עיכוב פורמאלי מעכב את קבלתו". עוד מציין המבקש כי עשה ככל יכולתו כדי לעמוד בכל דרישות המשיבה לצורך מתן ההיתר.

5.

המשיבה נתבקשה להגיב לבקשת רשות הערעור ולבקשה לעיכוב ביצוע. המשיבה סבורה כי הבקשה איננה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור, וכי אין כל מקום לביטול הצו אף לגופו. באשר לבקשה לעיכוב ביצוע, המשיבה טוענת כי ככל הידוע לה המבקש לא עמד בדרישותיה למתן היתר, וכי טענותיו בעניין זה נטענו בעלמא. המשיבה טוענת כי מבדיקה במערכת הממוחשבת של סטטוס בקשתו של המבקש לקבלת היתר, נמצא כי בקשתו מצויה עדיין בהכנה, וכי אף יש לה התנגדויות. זאת, בניגוד לטענת המבקש כי אך אישור פורמאלי מעכב את קבלת ההיתר.

6.

דין הבקשה להידחות. על אף האופן בו מוצגים הדברים בבקשת רשות הערעור, הבקשה איננה מעוררת כל שאלה כללית או עקרונית. המבקש מנסה ככל הנראה לדחות את הקץ, ולמנוע את מימושו של צו הריסה מנהלי שהוצא כדין ואושר בשתי ערכאות שיפוטיות – ולכך אין מקום במסגרת בקשת רשות ערעור. ממילא אף אין מקום לעכב את ביצוע הצו.