רע"פ 304/01 דניאל עזרא נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית משפט לתעבורה בתל-אביב-יפו בעבירה של גרם מוות ברשלנות ונידון ל18- חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות והיתרה על תנאי. כן נשלל רשיון הנהיגה של המבקש ל4- שנים והושת עליו קנס של 4,000 ש"ח.

כעולה מפסק דינו של בית המשפט לתעבורה נהג המבקש באוטובוס ברח' אבן גבירול בתל-אביב ופגע בהולך רגל, כבן 94, שחצה אותה עת את הכביש במעבר חציה. כתוצאה מן הפגיעה נפגע הולך הרגל פגיעות קשות ומת. בית משפט השלום קבע בהכרעת דינו, על יסוד ניתוח תוצאות הטכוגרף, כי מהירות נסיעתו של המבקש הייתה 63 קמ"ש. המבקש עצמו העיד כי נסע במהירות של 45-50 קמ"ש. כן קבע בית המשפט כי שדה הראיה של המבקש מלפנים היה פנוי ודחה את הגרסה לפיה הנתיב הימני, הסמוך לנתיב בו נסע המבקש היה חסום על ידי מכונית לאיסוף זבל. בית המשפט קבע כי גם לו הייתה מתקבלת הגרסה האמורה היה מרשיע את המבקש שכן לפי גרסה זו ממילא הייתה נדרשת זהירות יתרה מצד המבקש בהתקרבו למעבר חצייה ששדה הראיה בו חסום.

ערעורו של המבקש לפני בית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט המחוזי אימץ את קביעת בית המשפט לתעבורה כי לו הייתה מתקבלת הגרסה לפיה שדה הראיה היה חסום, ממילא היה על המבקש לנקוט ביתר זהירות. כן הוסיף וקבע בית המשפט כי אף אם מהירות נסיעתו של המבקש עמדה על 34 קמ"ש כעולה מבדיקת סימני הבלימה, אין זו מהירות המתאימה לתנאי הדרך בנסיבות העניין. מכאן הבקשה לרשות לערער.

טענותיו העיקריות של המבקש בבקשתו נוגעות לחוסר תקינותו של מכשיר הטכוגרף ולעניין ניתוק הקשר הסיבתי בין נהיגתו של המבקש לבין הפגיעה בהולך הרגל בשל מעשהו הרשלני של הולך הרגל.

חרף טענותיו של המבקש איני סבור כי בקשתו מעוררת שאלות בעלות חשיבות כללית ונחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ביסודן מהוות הטענות השונות נסיון לערער קביעות וממצאים עובדתיים בערכאות קמא. בית המשפט התייחס לטענותיו של המבקש בדבר מהירות נסיעתו כפי שנמדדה על פי סימני הבלימה באופן שאינו מתיישב עם תוצאות ניתוח מכשיר הטכוגרף, וקבע כי אף מהירות זו עולה על המהירות הראויה בנסיבות העניין ותנאי הדרך. כמו כן, נקבע, כממצא עובדתי, כי אפשר שהולך הרגל טעה בהערכתו כי יוכל לסיים את החצייה בבטחה אולם, טעות זו איננה יכולה לשחרר את המבקש מאחריותו ואין בפעולת הולך הרגל כדי לנתק את הקשר הסיבתי בנסיבות העניין. טענות המבקש, כנגד קביעות אלה, אינן מצדיקות דיון בערכאה שלישית. אף לא מצאתי כי טענתו של המבקש באשר לחומרת העונש מצדיקה מתן רשות לערער.

הבקשה נדחית.