החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 3040/03 מוריס אקרמן נ. עיריית חולון

ניתן ביום

בקצרה

תכנון ובנייה · צו הריסה מינהלי ועיכוב ביצועבקשת רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בערעורים על החלטות בית המשפט לעניינים מקומיים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על צו הריסה מינהלי של סככה שנבנתה ללא היתר. נקבע כי ימי פגרה, לרבות חג הסוכות, נכללים במניין ימי ההגשה, ולכן ערעור שהוגש באיחור נדחה, ואיחוד הדיון אינו מרפא זאת. הבקשה נדחתה והצו יבוצע עד 2.11.03.

העובדות

הוצא צו הריסה מינהלי כנגד סככת רעפים ועץ בשטח של 24 מ"ר שנבנתה ללא היתר מעל מרפסת. המבקש עתר לביטול הצו והגיש בקשה לעיכוב ביצוע, שנענתה פעמים רבות עד שנדחתה הבקשה לביטול. בית המשפט המחוזי דחה ערעור אחד על הסף בשל איחור של 12 ימים ואישר בהסכמה דחיית מועד הביצוע בערעור השני.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוגש ערעור על החלטה דוחה לביטול צו הריסה באיחור, כאשר ימי חול המועד סוכות נכללים במניין הימים?
  2. 2.האם יש מקום להתערבות בית המשפט העליון בהכרעות הערכאות הקודמות בעניין צו ההריסה ובהסכמה לעיכוב ביצוע?

הלכות

  1. 1

    ימי פגרה, ובכלל זה חג הסוכות, נכללים במניין ימי תקופה, אלא אם הם הימים האחרונים בה, ולכן הערעור שהוגש באיחור נדחה על הסף.

    ״ימי פגרה, ובכלל זה חג הסוכות, יבואו במניין ימי תקופה, זולת אם הם הימים האחרונים בה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    רשות ערעור ניתנת במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון.

    ״הניתנת במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    איחוד הדיון בערעורים אינו משפיע על המניין של הגשת הערעור באיחור.

    ״כן יש להוסיף כי איחוד הדיון בערעורים אין בו כדי להשפיע על העניין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו הריסה
  • היתר בניה
  • עיכוב ביצוע
  • ימי פגרה
  • חג הסוכות
  • רשות ערעור
  • חשיבות כללית
  • איחוד ערעורים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

3040/03

בפני:

כבוד השופטת א' חיות

המבקש:

מוריס אקרמן

נ ג ד

המשיבה:

עיריית חולון

בקשת רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעפ"א

80276/02 ובעפ"א 80315/02 מיום 25.2.03 שניתן על-ידי כבוד השופטים ד'

ברלינר, ז' המר ונ' אחיטוב

בשם המבקש: עו"ד ישראל

ליבוביץ

בשם המשיבה: עו"ד תמר

פרוש

החלטה

1.ביום 18.11.01 הוצא צו הריסה מינהלי כנגד סככת רעפים ועץ בשטח של 24 מ"ר שבנה המבקש, שלא כדין, מעל מרפסת ביתו (להלן – צו ההריסה ).

המבקש עתר לבית-המשפט לעניינים מקומיים בחולון לביטול צו ההריסה וטען כי הצו הוצא שלא כדין. עוד טען המבקש כי קיים היתר בניה למבנה נשוא צו ההריסה, שתוקפו פג אמנם, אך אין כל מניעה לחדשו, וציין כי הוא פועל למטרה זו. בד בבד, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה, עד אשר יוארך תוקפו של היתר הבניה ויבוטל הצו. בית-המשפט לעניינים מקומיים (כבוד השופטת ל' פרנקל) נענה לבקשה לעיכוב ביצוע, אשר הוגשה יחד עם הבקשה לביטול צו ההריסה, ודחה את המועד לביצוע הצו. בית-המשפט אף הוסיף ודחה, מעת לעת, את מועד ביצועו של צו ההריסה, וזאת על-פי בקשות נוספות שהגיש המבקש, להן הסכימה גם המשיבה, עקב ההליך לקבלת היתר בניה. אולם, בהחלטה מיום 21.8.02 דחה בית-המשפט לעניינים מקומיים את הבקשה לביטול צו ההריסה, בקובעו כי צו ההריסה הוצא כדין וכי בשלב זה, טרם פנה המבקש לרשויות המוסמכות בבקשה להכשיר את הבניה, למרות כל הארכות שניתנו לו לשם כך. כמו כן, ציין בית-המשפט בהחלטתו כי לא ניתן להאריך תוקף של היתר הבניה שפקע ושומה על המבקש להגיש בקשה חדשה להיתר בניה. ביום 14.11.02 הורה בית-המשפט, "לפנים משורת הדין", כדבריו, על עיכוב ביצוע נוסף של צו ההריסה עד לתאריך 1.12.02, על-מנת שהמבקש יוכל להיערך לקראת ביצוע הצו.

2.ביום 24.11.02 הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על ההחלטה מיום 21.8.02, בה דחה בית-המשפט לעניינים מקומיים את בקשתו לביטול צו ההריסה (עפ"א 80276/02), וביום 29.12.02 הגיש המבקש ערעור על ההחלטה מיום 14.11.02, במסגרתה קבע בית-המשפט לעניינים מקומיים מועד לביצוע צו ההריסה (עפ"א 80315/02). הדיון בשני הערעורים אוחד.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר ונ' אחיטוב) דחה את עפ"א 80276/02 על הסף, מהטעם שהוגש באיחור ניכר של 12 ימים, בלא שניתן לכך כל הסבר. בית-המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי ממילא סיכויי הערעור אינם מן הגבוהים. אשר לעפ"א 80315/02, נתן בית-המשפט תוקף של פסק-דין להסכמת באי-כוח הצדדים, לפיה יעוכב ביצוע צו ההריסה עד ליום 1.7.03, בכדי לאפשר למבקש להגיש בקשה חדשה להיתר בניה; בכפוף לכך, כך קבע בית-המשפט המחוזי, נדחה הערעור.

3.מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בה עותר בא-כוח המבקש למתן רשות לערער על פסקי-הדין בשני הערעורים. לגבי ההחלטה הדוחה את עפ"א 80276/02, טוען בא-כוח המבקש כי ימי חול המועד סוכות אינם נכללים במניין הימים הנתונים להגשת ערעור. המבקש סבור, איפוא, כי עפ"א 80276/02 הוגש במועד, וכי גם אם חל איחור בהגשת ערעור זה, הרי שיש באיחוד הערעורים, לשיטתו, כדי לרפא "תקלה" זו. לגופם של דברים, חוזר בא-כוח המבקש על האמור בהודעות הערעור שהוגשו וטוען כי שגה בית-המשפט לעניינים מקומיים בסוברו כי צו ההריסה ניתן כחוק וכי לא ניתן לחדש את היתר הבניה. עוד טוען המבקש כי בעת שהתקיימו הדיונים בבית-המשפט לעניינים מקומיים לעניין צו ההריסה, היה שרוי במצב בריאותי קשה והדבר פגע בהגנתו. לעניין עפ"א 80315/02, טוען המבקש כי נתן הסכמתו לעיכוב ביצוע צו ההריסה מתוך "לחץ ופניקה" כי אם לא יסכים ייהרס בית מגוריו.

4.טענותיו של המבקש אינן יכולות להקים לו עילה לרשות ערעור, הניתנת במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון. למעלה מן הדרוש, אוסיף כי צדק בית-המשפט המחוזי בקובעו כי ע"פ 80276/02 הוגש באיחור וזאת לנוכח הוראות סעיף 10 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 ותקנה 1 לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), התשמ"ג-1983, החלות בעניין זה ולפיהן ימי פגרה, ובכלל זה חג הסוכות, יבואו במניין ימי תקופה, זולת אם הם הימים האחרונים בה. כן יש להוסיף כי איחוד הדיון בערעורים אין בו כדי להשפיע על העניין. אשר לטענותיו האחרות של המבקש, לא מצאתי בהן כל הצדקה להתערבותו של בית-משפט זה בהכרעותיהן של הערכאות הקודמות, ויצוין כי גם בשלב זה טרם הגיש המבקש בקשה כלשהי להכשרת הבניה נשוא צו ההריסה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. צו ההריסה יבוצע לא יאוחר מיום 2.11.03.

ניתנה היום, כ"ב אב, תשס"ג

(20.8.03).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 80276/02

הלכות

  1. 1ימי פגרה, ובכלל זה חג הסוכות, נכללים במניין ימי תקופה, אלא אם הם הימים האחרונים בה, ולכן הערעור שהוגש באיחור נדחה על הסף.
  2. 2רשות ערעור ניתנת במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון.
  3. 3איחוד הדיון בערעורים אינו משפיע על המניין של הגשת הערעור באיחור.