פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3074/04
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
תנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו, מיום 25.2.04, בתיק ע"פ 70757/02, שניתן
על ידי כבוד השופטים: ד' ברלינר, ז' המר, י' שיצר
בשם המבקשת: עו"ד י'
רוזובסקי
בשם המשיבה: עו"ד נ'
כ"ץ
החלטה
בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בתל-אביב נטען, כי בשני גביעי גבינת קוטג' אותם ייצרה המבקשת, נמצא מרקם ג'לטיני שאינו אופייני למוצר זה וגם טעמו היה שונה מהרגיל. להשקפת המשיבה זהו מוצר שאיכותו פגומה, ולאחר שמיעת ראיות הצדדים וטיעוניהם, אימץ בית משפט השלום השקפה זו, והרשיע את המבקשת בעבירות לפי סעיפים 13 לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים. בעקבות ההרשעה גזר בית המשפט למבקשת קנס בסך 3,000 ₪.
ערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה, ועתה היא עותרת לקבלתה של רשות לערער בפני בית משפט זה.
לא מצאתי כי הוכחה עילה למתן רשות ערעור. סעיף 13 לפקודת בריאות הציבור קובע את האיסור הבא:
"לא ימכור אדם מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת."
תכליתו של סעיף זה הינה רחבה, ובמרכזה עומדת הכוונה להגן על הצרכן ולהבטיח כי יקבל לידו מוצר שאיכותו לא נפגמה. מקורה של אותה פגימה יכול להיות ברקב או זיהום הכרוכים בתמורות בהרכבו הכימי והתזונתי של המוצר. אולם, פגימה כזו יכולה להתבטא גם במראהו החיצוני של המוצר, ותוספת של מירקם ג'לטיני היא פגימה מסוג זה.
העולה מכך הוא אפוא, שפרשנותן של ערכאות קמא לפגימה מ"סיבה אחרת" שגם בה עוסק סעיף 13 הנ"ל, הינה פרשנות סבירה המשתלבת היטב בתכלית החקיקה, ומכאן מסקנתי כי אלו נסיבות שאינן מחייבות ברור בפני ערכאת ערעור נוספת.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו בתמוז תשס"ד (4.7.2004).
ש ו פ ט