רע"פ 3088/07 איתן שבת נ. מדינת ישראל

כנגד המבקש הוגש כתב אישום בבית-משפט השלום בירושלים (ת.פ 1168/04) בגין עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה ) וכן בגין עבירה של שיבוש הליכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כתב האישום שהוגש כנגד המבקש הכיל שני אישומים. בגדר האישום הראשון נטען כנגד המבקש כי בתאריך 9.1.04 או בסמוך לכך, הוא החזיק ביחד עם אחר סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 7.7986 ק"ג . המבקש ורעהו נתפסו עם הסם במונית לאחר שעוררו חשדם של שוטרים שהחליטו לבדוק את הרכב. בגדרי האישום השני נטען כי, ביום 13.1.04, במהלך עימות שנערך בחדר החקירות בתחנת מוריה בירושלים בין המבקש לחברו, סימנו הם זה לזה שלא לדבר בחקירה (להלן: האישום השני ).

לתיק זה צירף המבקש תיק נוסף (ת.פ 3682/03) אשר בו הודה בהחזקת 3.55 גרם

סם מסוג של קנבוס לצריכה עצמית. ביום 3.1.06 תוקן כתב האישום באופן שהאישום השני הושמט.

ביום 3.1.06 הרשיע בית-משפט השלום (כבוד השופט ח' לי-רן ) את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו באישום הראשון, וביום 28.11.06 גזר עליו את העונשים הבאים: שלושה חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות; שלושה חודשי מאסר על-תנאי למשך תקופה של שנתיים מיום גזר הדין, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה על פקודת הסמים, למעט עבירה של שימוש בסם ואחזקתו לצריכה עצמית ויורשע בה בדין.

קודם לגזר הדין התקבלו בעניינו של המבקש שלושה תסקירים מאת שירות המבחן. מתסקירים אלה עולה כי המבקש הינו גרוש ואב לשני ילדים קטנים. לטענתו, משפחתו נפגעה בפעולת טרור והוכרה ככזו על-ידי הביטוח הלאומי. ההליכים המשפטיים נחוו על-ידי המבקש בצורה קשה, ולדעת שירות המבחן הוא הפיק מהם את הלקח הנדרש. בשל קווי אישיותו נמנע שירות מהמבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו של המבקש. המבקש עובד כסדרן בחברת מוניות ושירות המבחן סבור שכליאתו תחשוף אותו לחברה עבריינית נוקשה אשר עלולה לדרדרו.

על קולת העונש שהוטל על המבקש ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

בית המשפט המחוזי (כבוד סגן-הנשיא צ' סגל והשופטים י' שפירא ו י' נועם ) קיבל את הערעור בקובעו כי עונש המאסר שגזר בית-משפט קמא מחטיא את מטרת הענישה ומשדר מסר סלחני שגוי לעברייני הסמים, עד כי הדבר עלול לפגוע באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. אי לכך, נקבע כי עונשו של המבקש יעמוד על שנת מאסר אחת בפועל במקום שלושה חודשי עבודות שירות שגזר עליו בית-משפט השלום. יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם. עוד נקבע כי בית משפט השלום לא נתן משקל נאות לתסקירי שירות

המבחן, מקום שעיון בהם מלמד כי המבקש לא שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן עד כי הוחלט להימנע ממתן המלצה טיפולית בעניינו.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען בא-כוח המבקש כנגד חומרת העונש שהוטל על המבקש. לטענתו, בית המשפט קמא טעה כאשר סבר כי תסקירי שירות המבחן אינם חיוביים וכי סברה זו היא שהביאה את בית המשפט להחמרה בעונשו. הוא מציין כי המבקש נטול הרשעות קודמות וכי יש להביא בחשבון ענין זה בעת גזירת העונש. לטענת בא-כוח המבקש, בית המשפט המחוזי לא נתן משקל נכון לשיקולי השיקום בניגוד לדעתו של בית-משפט השלום בענין.

מנגד, טוען בא-כוח המשיבה כי בפסיקתו של בית-משפט זה עוברת כחוט השני ההלכה לפיה לא תינתן רשות ערעור שעניינה חומרת העונש, כל עוד אין בעונש סטייה ממדיניות הענישה המקובלת. לגופו של ענין, סבורה המשיבה כי אין מקום להתערב בעונש מקום שבשתי הזדמנויות שונות נתפס המבקש כשהוא מחזיק בסמים ובאחת מהן בכמות גדולה של סם.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי, בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.

לא זו אף זו: הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)).

לגופו של ענין, בדין הוחלט להחמיר עם המבקש לאור העובדה שכמות הסם שנתפסה בחזקתו באחת הפעמים היתה גדולה ביותר. העונש שהוטל עליו אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה.

סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

החלטתי מיום 10.4.07 בענין עיכוב ביצוע גזר הדין מבוטלת בזה.

על המבקש להתייצב ביום 17.6.07 לא יאוחר מהשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, לשם תחילת ריצוי עונשו.