רע"פ 3097/22פפו אביב נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ( כב' השופטת העמיתה ד' ברלינר וכב' השופטים ש' יניב ו י' טופף ) בעפ"ג 71872-10-21 מיום 6.4.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא נ' תבור ) בת"פ 52209-01-20 מיום 11.10.2021.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה ), בצירוף סעיפים 29(א) ו-29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודה, בצירוף סעיפים 29(א) ו-29(ב) לחוק; החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן, לפי סעיפים 9(א) ו-9(ד) רישא לפקודה, בצירוף סעיפים 29(א) ו-29(ב) לחוק; והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, לפי סעיף 10 רישא לפקודה, בצירוף סעיפים 29(א) ו-29(ב) לחוק.

בתמצית, על פי עובדות כתב האישום המתוקן, שכר המבקש דירה בה התקין ציוד לייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנבוס (להלן: המעבדה ). בהמשך, פנה המבקש אל אחר והציע לו לקחת חלק בתפעול המעבדה (להלן: הנאשם הנוסף ). הנאשם הנוסף הסכים להצעה והשניים תפעלו את המעבדה, בצוותא, כל אחד על פי חלקו. ביום 12.1.2020 נתפס במעבדה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 32 ק"ג נטו. לצד האמור, החזיק המבקש גם בדירה נוספת ציוד לייצור, הכנה והפקה של סמים.

2.

בין הצדדים הוסכם כי המדינה תעתור למתחם ענישה שנע בין 18 לבין 36 חודשי מאסר, שבתוכו ימוקם העונש ברף התחתון, ואילו המבקש יהיה חופשי בטיעוניו לעונש. כן הוסכם כי המבקש יישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן. בא-כוח המבקש עתר לשליחת המבקש גם לממונה על עבודות שירות (להלן: הממונה ), אך בית משפט השלום לא מצא לעשות כן באותה עת. בתסקיר שירות המבחן מיום 25.8.2021 צוין, בין היתר, כי "במידה ובית המשפט יסבור כי ניתן להסתפק בהטלת מאסר בדרך של עבודות שירות ברף הגבוה [...] אנו סבורים כי ענישה זו תאפשר המשך ההליך השיקומי".

3.

ביום 11.10.2021 גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש. בנסיבות העניין קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם נע בין 15 לבין 30 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. לאחר שנתן את הדעת, בין היתר, להודאת המבקש; לקבלת האחריות מצדו; לעברו הנקי; לתקופת מעצרו; להשתלבותו התעסוקתית והאקדמאית; ולהליך הטיפולי שעבר – החליט בית המשפט לחרוג במידה מסוימת ממתחם העונש ההולם, והעמיד את עונשו של המבקש על 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בית המשפט עשה כן על אף ש"התסקיר אינו נקי מספקות", וזאת במטרה לחזק את המבקש על מאמציו השיקומיים.

4.

המבקש ערער על גזר הדין וערעורו נדחה. בפסק דינו עמד בית המשפט המחוזי על המורכבות העולה מתסקיר שירות המבחן, וקבע, בניגוד לטענת המבקש, כי בית משפט השלום התייחס לאמור בו באופן מקיף. עוד נקבע כי לא נפל פגם בהחלטה שלא לשלוח את המבקש לקבלת חוות דעת הממונה, וכי אין מקום להתערב בתוצאה העונשית אליה הגיע בית המשפט, משזו, בנסיבות העניין, אף מקלה.

5.

המבקש לא השלים עם פסק דין זה ומכאן הבקשה שלפניי, בה הוא מלין, בעיקרו של דבר, על אי שליחתו לממונה, בניגוד להמלצת שירות המבחן.

דיון והכרעה

6.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. עניינו של המבקש אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים בהם תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", משאין הוא מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מהמקרה הפרטני או חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 3991/20 פרנק נ' מדינת ישראל (28.6.2020)). יתר על כן, בהינתן שהבקשה ממוקדת בחומרת העונש, ממילא לא מצאתי כי יש בעונשו של המבקש משום חריגה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה במקרים דומים, באופן המצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו והשוו, למשל: רע"פ 666/20 עמרם נ' מדינת ישראל (3.2.2020)).

הרבה למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות גם לגופה. כידוע, המלצת שירות המבחן, למרות חשיבותה, אינה מחייבת את בית המשפט (רע"פ 7009/20 ישראילוב נ' מדינת ישראל (6.12.2020)). במכלול נסיבות העניין, ובעיקר, נוכח חומרת העבירות, אף לעמדתי לא היה מקום לשלוח את המבקש לקבלת חוות דעת מטעם הממונה. למותר לציין כי במקרה דנן בלאו הכי לא מדובר בהמלצה מפורשת מפי שירות המבחן, כטענת המבקש.

7.

סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בהתאם לאמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 25.4.2022.