פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3122/04
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
אחמד מסרי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 7658/03 מיום 23.2.2004 שניתן על-ידי כבוד
השופטים: יפה הכט, משה רביד ואורית אפעל-גבאי
בשם המבקש: עו"ד נמיר
אדלבי
החלטה
1.זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים, אשר הפעיל מאסר-על-תנאי של 18 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המבקש.
2.המבקש הורשע בבית המשפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' מינץ) בתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. דינו של המבקש נגזר למאסר בפועל של ארבעה חודשים ולמאסר על תנאי של שישה חודשים. בנוסף לכך, ובחופף למאסר בפועל, הפעיל בית משפט השלום מאסר על תנאי של 18 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המבקש ושהוטל עליו במסגרת הרשעתו בת"פ 515/97 בבית המשפט המחוזי בירושלים. בית משפט השלום ציין בהחלטתו:
"אכן נכון כי לא היה מקום במקרה זה להטיל על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל על העבירה הנוכחית למרות חומרתה. ברם, העונש המותנה התלוי והעומד כנגד הנאשם, הוא חלק מהענישה שהוטלה עליו בגין ההרשעה הקודמת כשביצועו אך תלוי היה בתנאי המפעיל (רע"פ 5798/00 סעיד ריזי נ' מדינת ישראל , פ"ד נה(3), 1). כיום, הנאשם פורע את השטר העומד כנגדו, כששטר זה 'נחתם' אז – ולא היום."
3.המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים: י' הכט, מ' רביד וא' אפעל-גבאי) קבע כי "בית משפט קמא שקל בכובד ראש" את השיקולים המובילים להקלת העונש שהוטל על המבקש וביניהם "מצבו האישי ואורח חייו מאז ביצוע העבירה", ונתן דעתו להמלצת שירות המבחן. עם זאת, קבע בית המשפט כי בית משפט השלום לא התעלם "מחומרת העבירה, נסיבות ביצועה וחוסר הבעת חרטה מצד המערער [המבקש כאן – מ' נ']". במצב דברים זה, לא ראה בית המשפט המחוזי לנכון להתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית.
4.בבקשתו בפני, טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי באשרו את ההחלטה להפעיל את המאסר על תנאי, וזאת נוכח העובדה כי עונש זה הוטל עליו לפני זמן רב (בשנת 1998), בהיותו קטין, השינוי שחל בנסיבות האישות של המבקש ואורך תקופת המאסר על תנאי. עוד טוען המבקש כי, על אף שחומרת העונש איננה מהווה עילה המצדיקה רשות ערעור בגלגול שלישי, תחושת הצדק במקרה דנן מצדיקה התערבותו של בית המשפט.
5.דין הבקשה להידחות. ידוע הוא הכלל לפיו "חומרת העונש כשלעצמה לי די בה, בדרך כלל, כדי להרשות ערעור לפני בית משפט זה" (רע"פ 227/04 מכלוף נ' מ"י (טרם פורסם)), ולדעתי אין בנסיבות הנוכחיות כדי להצדיק סטייה מכלל זה. גם לגופו של עניין - הנסיבות האישיות של המבקש, המפורטות בתסקיר המבחן שהוגש לבית המשפט השלום, לא נעלמו מעיני בתי המשפט. בתסקיר צוין כי "מדובר בבחור צעיר אשר סבל ממצוקה נפשית קשה", וקצין המבחן המליץ כי נסיבות אלו יילקחו בחשבון בשיקולי הענישה. ואולם, בצדק ציין בית משפט השלום, כפי שצוטט, ש"השטר" נחתם בגזר הדין הקודם, שהטיל את המאסר על תנאי .
6.הבקשה נדחית, ועימה הבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום,ח' ניסן, תשס"ד
(30.3.2004).
ש
ו פ ט ת