החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 3131/06 יפה נסים נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שעסקה בבנייה גדולת ממדים ללא היתר. המבקש טען כי סירוב הבעלים לחתום על בקשת ההיתר הצדיק את הבנייה, אך נקבע כי לדייר מוגן עמדו סעדים בחוק ואילו נימוקי השימור ניתנים להשגה בדרכים שהחוק קובע. לפיכך לא הוכחה עילה למתן רשות לערער.

העובדות

המבקש בנה מבנה גדול ממדים ללא היתר. הבעלים סירב לחתום על בקשה להיתר, והמבקש טען כי נאלץ לבנות ללא היתר בשל כך. נימוקי הסירוב נובעים משיקולי שימור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוכחה עילה למתן רשות ערעור על החלטה בעניין בנייה ללא היתר וסירוב למתן היתר?
  2. 2.האם טענת הסירוב של הבעלים לחתום על בקשת ההיתר מצדיקה בנייה ללא היתר?

הלכות

  1. 1

    טענה כי הבנייה ללא היתר נגרמה עקב סירוב הבעלים לחתום על בקשה להיתר אינה יכולה לעמוד, מאחר שהחוק הקנה לדייר מוגן סעדים לסיוע לו.

    ״הטענה לפיה נאלץ לנהוג כך עקב סירובו של הבעלים לחתום על הבקשה לקבלת היתר, אינה יכולה לעמוד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה כנגד נימוקי סירוב להיתר משיקולי שימור אינה מובילה לתוצאה שונה, שכן המחוקק קבע דרכים שונות להשגה על החלטות מוסדות התכנון.

    ״הואיל והמחוקק קבע דרכים שונות כדי להשיג על החלטות של מוסדות התכנון, ובפני המבקש פתוחה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות לערער
  • דייר מוגן
  • שימור
  • מוסדות התכנון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

3131/06

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

יפה נסים

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום

9.2.06, בעפ"א 80034/03, שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא השופטת ד' ברלינר

והשופטים:

ז' המר, י' שיצר

בשם המבקש: עו"ד לאה

(לוי) הלחמי

החלטה

עיינתי בבקשה ובנספחיה, ולא מצאתי כי הוכחה עילה למתן רשות לערער.

עובדה אחת שוב אינה שנויה במחלוקת, והכוונה לכך שהמבקש בנה מבנה גדול ממדים ללא היתר. הטענה לפיה נאלץ לנהוג כך עקב סירובו של הבעלים לחתום על הבקשה לקבלת היתר, אינה יכולה לעמוד, הואיל ובנסיבות אלו נקבעו בחוק סעדים שהיה בהם לסייע למבקש כדייר מוגן, ומטעמיו השמורים עמו הוא בחר שלא לעשות בהם שימוש.

באשר לטענה לפיה נימוקי הסירוב למתן היתר נובעים עתה משיקולים של שימור, חוששני שגם מכך לא יוכל המבקש להיוושע, הואיל והמחוקק קבע דרכים שונות כדי להשיג על החלטות של מוסדות התכנון, ובפני המבקש פתוחה הדרך לנקוט בהן.

לפיכך, לא נותר לי אלא לחזור על מה שפתחתי בו, לאמור, המבקש לא הוכיח עילה לקבלת רשות לערער, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ו בניסן תשס"ו

(24.4.2006).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענה כי הבנייה ללא היתר נגרמה עקב סירוב הבעלים לחתום על בקשה להיתר אינה יכולה לעמוד, מאחר שהחוק הקנה לדייר מוגן סעדים לסיוע לו.
  2. 2טענה כנגד נימוקי סירוב להיתר משיקולי שימור אינה מובילה לתוצאה שונה, שכן המחוקק קבע דרכים שונות להשגה על החלטות מוסדות התכנון.