רע"פ 3153/09 מדינת ישראל נ. רביע עואד חורי

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי בחיפה (סגני הנשיא ברלינר , גריל והשופטת בר-זיו ) מיום 5.3.09 בעפ"ג 2958-02-09, בו התקבל ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המבקש בבית משפט השלום בחיפה (השופט שר ) מיום 26.1.09 בת"פ 11665-01-09. עסקינן בעונש על עבירה של החזקת נשק שלא כדין, ש בית המשפט

המחוזי השית על המבקש לגביה, בגדרי הערעור, 11 חודשי מאסר בפועל ו-3 חודשי מאסר מותנה. הבקשה הובאה לפניי היום.

ב.

בכתב האישום נאמר, כי ביום 12.1.09, בחיפוש שערכו שוטרים בבית המבקש, נמצאו בארגז המצעים שמתחת למיטתו אקדח, מחסנית ובה 8 כדורים, וכן שקית שהכילה 40 כדורים. לאחר שהודה המבקש בבית משפט השלום נגזר דינו. בית משפט השלום ציין, כי מדיניות הענישה בכגון דא מחמירה אף בעבירה ראשונה, וכן עמד על כך שלמבקש מספר רישומים פליליים, שניים בהיותו קטין, ללא הרשעה; ושניים לאחר הרשעה בעבירות איומים ואלימות, לרבות מאסר על תנאי לענין החזקת סכין. בית המשפט

ציין, כי אף לשיטת המבקש, כי הוא מצא את האקדח, היה עליו למסרו למשטרה או לדווח על כך. על כן נדון המבקש ל-14 חודשי מאסר, מהם 6 לריצוי בפועל מיום מעצרו, והיתרה על תנאי; וקנס בסך 5,000 ש"ח.

ג.

המדינה עירערה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי סבר כי בית משפט השלום לא הסיק כל הנחוץ מחומרת הנתונים שסקר בעצמו, באשר לחומרת העבירה ולסיכון הפוטנציאלי שבהחזקת נשק, ובאשר לעברו הפלילי של המבקש. לפיכך, כך סבר בית המשפט, היתה בענישה הקלה מפליגה שאינה עומדת בצרכי הענישה וההרתעה. מכאן ההחמרה בעונש, כאמור מעלה.

ד.

בבקשה נטען כי המקרה דנא הוא מאותם חריגים שבהם, בשל תחושת הצדק, יש מקום להתערבות בגלגול ערעורי נוסף ולהקלה בעונש. נטען, כי התערבות ערעורית – בגלגול הראשון – צריך שתהא במקרים של חריגה קיצונית מרמת הענישה המקובלת; אך לא כך אירע כאן. עוד צוין, כי זהו מאסרו הראשון של המבקש, ונאמר כי הוא הודה מיד והביע צער עמוק וחרטה אמיתית, והוא המפרנס היחיד במשפחתו בעבודת רבת שנים בחלוקת לחם; עבירותיו הקודמות אינן כרוכות בנשק.

ה.

אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית, מן הנודעות כי חומרת העונש אינה ככלל עילה לרשות ערעור בגלגול ערעורי שני (ראו בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)-השופט מלץ)) אין מקרה זה בא בכלל המקרים החריגים שבהם תהא התערבות כזאת.

ו.

אשר לחומרת העבירה, בית משפט השלום הביא מפסיקתו של בית משפט זה דברים שעניינם הטלת מאסר לריצוי בפועל בעבירת החזקת נשק, בשל הפוטנציאל הכרוך בה. אחזור על דברי חברי השופט ג'ובראן ברע"פ 6583/06 אבו דאחל נ' מדינת ישראל (לא פורסם), המדברים בעדם:

"הסכנה הטמונה בעבירה החמורה של החזקת נשק מצדיקה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל גם על מי שזו עבירתו הראשונה. בבוא בית-המשפט לשקול את הענישה בעבירות מסוג זה, עליו לתת משקל נכבד יותר לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע עבריינים בכוח מלבצע עבירות דומות, על פני הנסיבות האישיות של העבריין... ".

נשק ללא רישיון וללא הסבר של ממש עלול ליפול לידיים הלא נכונות, אם פליליות "רגילות" ואם של אנשי טרור, ואין צורך בדמיון מפותח מדי כדי לעמוד על סכנתו.

ז.

עברו הפלילי של המבקש כולל גם החזקת סכין (כנראה בהיותו קטין, ללא הרשעה, אך בענישה על תנאי). זאת מלבד עבירות אחרות שיש בהן חומרה, ולא אאריך.

ח.

הן לפי המדיניות השיפוטית בנידון דידן, והן בנסיבות האינדיבידואליות, שתדיר הן לנגד עינינו. אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בגלגול נוסף. על כן, כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.

ט.

בסיפת הדברים אוסיף: זהו מאסרו הראשון של המבקש, חרף עבירותיו הקודמות, יש לקוות כי אכן – כנטען בבקשה – למד את לקחו משהייתו עתה מאחורי סורג ובריח. על כן, אביע גם תקוה כי לא ישוב לעבור עבירות בעתיד.

י.

כאמור, איני נעתר לבקשה.