החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 3172/10 יוסף אלפתאח נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · העסקת עובדים זרים שלא כדיןבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בערעור פלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירה של העסקת עובדים זרים שלא כדין לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים. הבקשה לא העלתה סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניין הצדדים. המסקנה כי המבקש היה המעסיק מבוססת על ראיות ישירות ונסיבתיות.

העובדות

כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין העסקת 69 עובדים תושבי הרשות הפלסטינאית בקטיף מלפפונים בשטח חקלאי. בית הדין האזורי זיכה את המבקש, ובית הדין הארצי ביטל את הזיכוי והרשיע אותו והחזיר את התיק לגזר דין. הבקשה לרשות ערעור נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם שגה בית הדין הארצי לעבודה כאשר הרשיע את המבקש בעבירת העסקת עובדים שלא כדין
  2. 2.האם יש לזכות את המבקש מחמת הספק

הלכות

  1. 1

    הבקשה אינה מעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מהעניין הפרטני של הצדדים

    ״הבקשה אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מסקנה בדבר היות המבקש המעסיק של העובדים מבוססת על ראיות ישירות ונסיבתיות המצביעות על חזקתו בשטח ועל פיקוח ישיר

    ״מסקנתו של בית הדין הארצי לפיה המבקש היה מעסיקם של העובדים הזרים מבוססת על ראיות ישירות ונסיבתיות המצביעות על כך שהשטח בו הועסקו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • העסקת עובדים שלא כדין
  • עובדים זרים
  • רשות ערעור
  • מעסיק
  • פיקוח ישיר
  • מחמת הספק
  • דיון נוסף

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

3172/10

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

יוסף עבד אלפתאח

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

הדין הארצי לעבודה מיום 7.3.10 בעפ 60/09 שניתן על ידי כבוד השופטים: ש' צור, ו'

וירט-ליבנה ור' רוזנפלד

בשם המבקש:

עו"ד ראמי מסאלחה

בשם המשיבה:

עו"ד שאול כהן

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"פ 60/09 (כבוד השופטים ש' צור, ו' וירט-ליבנה ו ר' רוזנפלד ) מיום 7.3.2010 בו התקבל ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת בתיק פ 1004/08 (כבוד השופטת ע' איצקוביץ ).

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של העסקת עובדים שלא כדין, עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) תשנ"א-1991. על פי הנטען בכתב האישום בתאריך 19.6.2003 במסגרת ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת בליווי צוות משטרתי נתפסו 69 עובדים, תושבי הרשות הפלסטינאית, כאשר שהם עוסקים בקטיף מלפפונים בשטח חקלאי של קיבוץ דברת.

ביום 10.5.2009 זיכה בית הדין האזורי לעבודה בנצרת את המבקש. המשיבה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה אשר ביטל את הכרעת דינו של בית הדין האזורי, הרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום והורה להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לשם מתן גזר דין.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי שגה בית הדין הארצי לעבודה בכך שהרשיעו וכי יש לזכותו מחמת הספק.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה, ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לטענות המבקש לגופן.

הבקשה אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. אף לגופו של עניין דין הבקשה להדחות. מסקנתו של בית הדין הארצי לפיה המבקש היה מעסיקם של העובדים הזרים מבוססת על ראיות ישירות ונסיבתיות המצביעות על כך שהשטח בו הועסקו העובדים היה בחזקתו של המבקש, ועל כך שהפועלים הועסקו בשטח בקטיף בפיקוח ישיר שלו. בנסיבות אלה מסקנתו של בית המשפט המחוזי היא מסקנה מבוססת והגיונית ולא מצאתי מקום להתערב בה.

סוף דבר הבקשה נדחית.

ניתנה היום,

כ"ג באב התש"ע (3.8.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 60/09

הלכות

  1. 1הבקשה אינה מעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מהעניין הפרטני של הצדדים
  2. 2מסקנה בדבר היות המבקש המעסיק של העובדים מבוססת על ראיות ישירות ונסיבתיות המצביעות על חזקתו בשטח ועל פיקוח ישיר