פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3254/16
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
חיים כהן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.3.2016 בעפ"ת
21636-03-16 שניתן על ידי כבוד השופט ר' בן-יוסף
בשם המבקש:
עו"ד דוד גולן
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ר' בן-יוסף ) בעפ"ת 21636-13-16 מיום 31.3.2016, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו בפ"ל 2176-09-15 מיום 2.3.2016.
ביום 18.4.2016 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור, בה טען כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו שלא להורות על ניכוי מלא של תקופת מעצרו בפיקוח אלקטרוני ממניין ימי המאסר שנגזרו עליו. בבקשתו, הדגיש המבקש כי "הסוגיה העקרונית והיחידה בנסיבות המקרה דנן הינה השאלה – האם יש לנכות ימי מעצר בפיקוח מתקופת מאסרו של מאן דהו".
לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט השלום, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובבקשת המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם עולה טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיה) (13.7.1982) (להלן: חניון חיפה )) או אם ישנם שיקולי צדק ייחודיים בנסיבות המקרה (ראו: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010)). מאחר ולאחרונה ניתנה החלטה עקרונית של בית משפט זה בדבר ניכוי ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני – ראו את פסק הדין בע"פ 7768/15 פלוני נ' מדינת ישראל (20.4.2016) –
בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית שטרם הובהרה בפסיקה, וממילא אינה מעלה כל שיקולי צדק ייחודיים המצדיקים את קבלתה. משכך, דין הבקשה להידחות.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ב' באייר
התשע"ו (10.5.2016).
ש
ו פ ט