פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט לערעורים פליליים
רע"פ
3276/00
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבקש
:
בן
ציון מורדוב
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו בע"פ 70075/00 שניתן על ידי כבוד השופטים: גרוס, רובינשטיין
וקובו
בשם
המבקש: עו"ד ישי קמחי
בשם
המשיבה: עו"ד דפנה ברלינר
החלטה
המחלוקת שנפלה בין השופטים ברע"פ 960/99 סבה סביב השאלה מה פועלו של "זיכוי מוחלט" על סמכותו של בית המשפט לפסוק לנאשם שזוכה את הוצאות הגנתו בגדר החלופה השניה של סעיף 80(א) לחוק העונשין, תשל"ז1977-.
במקרה שלפני, זוכה המבקש משום שבית משפט השלום העדיף את גירסת ההגנה על פני גירסת המתלונן, שהשאירה בו "לא מעט תמיהות וספקות באשר לאירוע" וביכר עליה את עדות הנאשם שנתמכה גם בראיות אחרות. עוד קבע בית משפט השלום שעדותו של המתלונן, שהותירה כאמור ספקות רבים בלב בית המשפט, "לא תצלח לשום דבר ובוודאי לא כעדות יחידה לצורך הרשעה בפלילים". בית המשפט סרב לפסוק למבקש את הוצאות הגנתו וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.
חרף טענותיו של פרקליט המבקש איני סבור שהערכאות שקדמו לי סטו מהילכת רע"פ 3276/90 משום שמקובלת עלי עמדת המשיבה שהזיכוי במקרה שלפנינו לכאורה אינו "זיכוי מוחלט" ואכן ההלכה באותו ענין מבוססת על העדפת ראיות ועל סירוב לקבל את עדותו של המתלונן כעדות יחידה. לא זו אף זאת: הקווים הנורמטיביים בנושא הבקשה שלפני כבר נקבעו באופן כללי בפסיקתו של בית משפט זה ואין מקום להביא את הנושא לבדיקה חוזרת שלישית כל אימת שבית משפט של ערכאה ראשונה או שניה מיישם כללים אלה במקרה פרטיקולרי בדרך זו או בדרך אחרת. המקרה הנוכחי אינו נראה לי מתאים לבדיקת הנושא כולו מחדש.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ד באייר התש"ס
(19.5.00).
המשנה
לנשיא
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00032760.
B02
/צש