רע"פ 3391/08 פנחס לוי נ. מדינת ישראל

טענות מטענות שונות יש בפי המבקש כנגד הרשעתו בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש וסירוב להיבדק בבדיקת נשיפה, ולענין העונש שנגזר לו – 43 חודשי פסילה, תקופת פסילה על-תנאי וקנס. היה זה לאחר שהמבקש נתפס כשהוא נוהג שיכור ברחוב ראשי בתל-אביב, ובתוך כך עקף רכב מימין, חצה רמזור באור אדום וסרב לדרישות שוטרים לעצור. אלא שכל הטענות כולן – חרף ניסיונו של בא-כוח המבקש לעטותן בלבוש כללי, מצטמצמות לענינו הפרטני של המבקש, ובפרט מבקשות הן להידרש לממצאים שבעובדה ולקביעות בדבר מהימנותם של עדים. ככאלו, אין דבר באותן טענות המקים עילה לבחינתה הנוספת של ההרשעה שאושרה בערכאת הערעור הראשונה. ובאשר לגזר-הדין, נוכח עברו התעבורתי העשיר של המבקש, הכולל שתי הרשעות קודמות בנהיגה בשכרות, ועוד ארבע עבירות תעבורה אחרות, שהאחרונה בהן – חציית צומת באור אדום בשנת 2005 (ראו הרישא לגזר-דינו של בית-המשפט לתעבורה), ניתן היה לצפות לגזירתו של עונש כבד במידה ניכרת, הכולל גם רכיב של מאסר בפועל. נוכח הענישה המקלה, שוב אין מקום להעמיד את גזר-דין לבחינה בפני ערכאה שלישית.

הבקשה נדחית.