פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3415/18
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 31.01.2018 בתיק עפ"ג
006729-08-17, שניתן על ידי כבוד השופטים: ר' כרמל, כ' מוסק וש' רנר
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ר' כרמל, כ' מוסק וש' רנר ) בעפ"ג 6729-08-17 מיום 31.1.2018, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת ש' לארי-בבלי ) בת"פ 42477-08-16 ובת"פ 55614-02-15 מיום 12.7.2017.
1.
המבקש הורשע, על בסיס הודאתו, בשתי עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), ובעבירת תקיפה סתם של בן זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
2.
לפי תיאור העובדות בהן הורשע המבקש, בסוף שנת 2013 או בסמוך לכך, תקף את המתלוננת, שהייתה נשואה לו בביתם, תוך שהוא מאיים עליה "לפגוע בגופה ובחירותה בכוונה להפחידה או להקניטה". בהמשך, הצמידה לחלון, דחפה לעבר החלון, והצמיד מגבת שהייתה בידו לצווארה, וזאת בעקבות ויכוח שפרץ בין השניים.
כמו כן, במהלך שנות נישואיהם ועד ליום 9.11.2014 נהג המבקש לאיים על המתלוננת באומרו כי אם תבגוד בו, הוא ירצח אותה, ו"יתן לה כדור בראש".
עוד הורשע המבקש בעובדות כתב אישום נוסף, ולפיהן ביום 24.1.2015 נכנס לחדרה של המתלוננת, אשר ישנה בנפרד ממנו, הטריד אותה, וסירב לצאת מחדרה למרות בקשתה. כאשר הרימה המתלוננת את טלפון הנייד שלה, אגרף המבקש את ידו הימנית, והתקרב אליה בעודה יושבת על מיטתה והוא עומד לידה. כאשר ניסתה להתקשר למשטרה, איים עליה באומרו "את יכולה לכבות את זה או שאני אשבור לך את זה".
3.
בעקבות הרשעתו, נגזרו על המערער העונשים כדלקמן: חמישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות; שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים במהלכן לא יבצע עבירת אלימות לרבות איומים; ותשלום פיצוי למתלוננת בסך 3,000 ש"ח.
4.
ערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש, נדחה על ידי בית משפט קמא, בקובעו כי אין המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים את התערבותו בחומרת העונש שגזרה הערכאה הדיונית.
5.
על פסק דין זה הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנן.
6.
בפתח בקשתו, עותר המבקש למינוי סניגור מהסניגוריה הציבורית, בקשה שלא סברתי שיש להיעתר לה בנסיבות העניין.
7.
המבקש מפנה למכלול נסיבותיו האישיות, בכלל זה למצבו הבריאותי, הכלכלי, התעסוקתי ועוד, ועותר לבטל את עונש המאסר בפועל שנגזר עליו לריצוי בדרך של עבודות שירות, או לחלופין לקיצור מכסת שעות העבודה היומיות אותן הוא אמור לבצע.
8.
לטענת המבקש, לא הניח בפני בית משפט השלום ובפני בית משפט קמא שדן בערעורו, את "פרטי השתלשלות הדברים, פרטים קרדינאליים, תיאור מעשה מדויק ועדויות לא הובאו...", כלשונו, ומשכך שב ופורס בהרחבה את גרסאותיו לאירועים ולהליכים השונים שהתקיימו בעניינו.
9.
במסגרת בקשתו לרשות ערעור, הגיש המבקש בקשה נוספת להבאת ראיות חדשות, וצירף לה חומר רב, בין היתר, מהליכים לפני בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני שהתנהלו בעניינו ובינו לבין המתלוננת.
10.
לא מצאתי להיענות לבקשה מהבקשות השונות שפורטו בבקשה לרשות הערעור שבפניי, וממילא אף לא לבקשה להבאת ראיות, כמצוין בסעיף 9 לעיל.
11.
כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בהתקיים שיקולי צדק ייחודיים לנסיבות המקרה.
כמו כן, הלכה ידועה היא כי בקשת רשות ערעור על חומרת העונש תתקבל ככל שניכרת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות (ראו, למשל, החלטתי ברע"פ 1507/18 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 17 (28.02.2018)).
12.
אציין כי מכלול טיעוניו והמסמכים השונים אותם הגיש ואליהם הוא מפנה, נדונו בהרחבה בפני הערכאות השונות שדנו בעניינו, ולא מצאתי כי עניינו בא בגדר המקרים בהם תינתן רשות ערעור.
13.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ז
באייר התשע"ח (2.5.2018).
ש ו פ ט