פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"פ
3429/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המ
בקש
:
אפרים יונה
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים
מיום 21.3.2002 בע"פ 2413/01 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' צמח, ע' קמא, מ' מזרחי
בשם
המבקש: עו"ד יאיר גולן
בשם
המשיבה: עו"ד נעם עוזיאל
החלטה
1.המבקש, מר אפרים יונה, הורשע על כך שבמהלך השנים 1993-1992 נתן למר ליפא גצל, ששימש באותן השנים בתפקיד הממונה על אזורי פיתוח במשרד התעשייה והמסחר, תשלומי שוחד בסך 4,350 ש"ח, עבירה לפי סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז1977-. בתמורה לקבלת כספי השוחד, המליץ מר גצל למרכז ההשקעות שבמשרד התעשייה והמסחר להיענות בחיוב לבקשותיו של המבקש, בשם חברת גדעון יניב פרוייקטים בע"מ (להלן: חברת גדעון), שמחצית ממניותיה הן בבעלותו של המבקש, לאשר תוספת השקעה וכתב אישור להקמת מבנה תעשיה. כתוצאה מאישור בקשותיו של המבקש על-ידי מכרז ההשקעות, קיבלה החברה כתבי אישור לקבלת מענקים בסך של 5,740,754 דולרים.
2.ערעורו של המבקש בבית המשפט המחוזי בירושלים נדחה. בקשת רשות הערעור המונחת לפני מופנית כנגד הרשעתו של המבקש. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי קיבל את טענתו המרכזית, לפיה מתן הכספים למר גצל היה מתוך מניעים אנושיים, אלא שלצד הכוונה הלגיטימית של המבקש, הוא היה מודע גם לאפשרות שאותה עזרה תוכל לסייע לענייני חברת גדעון. בנסיבות אלה, טוען המבקש, טעה בית המשפט משקבע, כי הוכחה המחשבה הפלילית הנדרשת בעבירת מתן שוחד.
המדינה מתנגדת לבקשה וסבורה, כי בית המשפט המחוזי לא קבע את שטוען המבקש, אלא היה מוכן להניח, לצורך הדיון, את האפשרות כי דבריו של מר גצל נגעו ללבו של המבקש, להבדיל מקביעה ביחס לכוונה שמאחורי המתת. אין להסיק מכך, כי בית המשפט המחוזי סבר, כי לא הוכחה מחשבה פלילית מצד המבקש לקיומה של עבירת מתן שוחד.
3.לאחר ששקלתי את טענות המבקש מצאתי, כי דין הבקשה להידחות.
בית המשפט השלום קבע, כי הוכחה מחשבה פלילית מצד המבקש לקיום עבירת מתן שוחד, וזאת בהסתמכו על חזקת "סביבת העבודה" וחזקת ה"נזקקות". בית המשפט המחוזי אימץ את קביעותיו אלה של בית משפט השלום. אכן, בית המשפט המחוזי היה מוכן לקבל את האפשרות שדבריו של מר גצל בדבר מצוקותיו השפיעו על המבקש, אך הדגיש כי, "אין בכך כדי ל"נקות" את מחשבתו הפלילית מהתמורה שעשוי היה [המבקש] לזכות בה, ולו כ"ערך מוסף" (עמ' 15 לפסק-הדין). הנה כי כן בית המשפט המחוזי, במסקנתו הסופית, סבר כי לא נסתרו שתי החזקות האמורות, וכי נתקיימה במבקש המחשבה הפלילית הנדרשת. ממצאיו אלה, כמו מסקנותיו של בית משפט השלום הם בגדר ממצאים עובדתיים המעוגנים בחומר הראיות ואין עילה להתערב בהם.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
המבקש יתייצב במזכירות הפלילית של בית משפט השלום בירושלים, ביום 25.6.2002 בשעה 12.00.
ניתנה היום, ב' בתמוז תשס"ב (12.6.2002).
ש
ו פ ט