פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
3433/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש
:
פנחס פט
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 24.3.02 בע"פ
70176/02 שניתן על-ידי כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר ונ' אחיטוב
בשם
המבקש: בעצמו
החלטה
המבקש הורשע בבית-משפט השלום ברחובות, על-פי הודאתו, בשורה של עבירות: שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה בפזיזות ורשלנות, הכשלת שוטר, שיבוש הליכי משפט, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח והיזק בזדון.
כמו כן, על-סמך שני תיקים נוספים שצירף, הורשע המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות של הפרת הוראה חוקית, איומים, החזקת רכוש החשוד גנוב, החזקת כלי פריצה ומסירת הודעה כוזבת.
בית-משפט השלום (סגן-הנשיא צבי הרטל) גזר על המבקש חמישה חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל כנגדו במצטבר עונש של שבעה חודשי מאסר על-תנאי, כך שהוטל על המבקש לרצות שנת מאסר אחת בפועל.
המדינה ערערה על קולת העונש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. ערעורה נתקבל, ובית-המשפט המחוזי העמיד את עונשו של המבקש על 25 חודשי מאסר בפועל והפעיל שבעה חודשי מאסר על-תנאי במצטבר, כך שעל המבקש הוטל לרצות 32 חודשי מאסר בפועל. וכך נימק בית-המשפט המחוזי את החלטתו:
הגיעה העת [שהמבקש] אכן " יחווה הפסדים ניכרים בהתנהגותו ". מאסר בפועל של חמישה חודשים בגין מכלול העבירות שבו הורשע [המבקש] יש בו משום עידוד להמשך ההפקרות המוחלטת שגילה [מבקש] זה בהתייחסותו הן לרכושו של הציבור והן לחייו של הציבור, ובוודאי שאין בענישה זו שום אלמנט הרתעתי, והיא סוטה במידה רבה ממדיניות ענישה ראויה.
[ההדגשה במקור]
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור.
המבקש טען, כי הפער בענישה בין שתי הערכאות מצדיק בחינה נוספת על-ידי בית-משפט זה של העונש הראוי. לטענתו, לא היה מקום להתערבות בית-המשפט המחוזי בשיקולי הערכאה הדיונית, אשר הייתה ערה לכך שהמדובר בעונש מתון, ואולם נתנה משקל לגילו הצעיר של המבקש, להודאתו במיוחס לו ולעובדה כי מעולם לא ריצה מאסר בעבר.
דין הבקשה להידחות.
כידוע, טענות כנגד חומרת או קולת עונש אינן מקימות כשלעצמן עילה לדיון בגלגול שלישי. ראו: בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם). לא מצאתי, כי יש מקום לסטות מכלל זה במקרה שבפניי.
מעבר לדרוש יוער, כי המבקש לא הצביע על עילה להתערבות בית-משפט זה. בית-המשפט המחוזי פרט בפסק-דינו את התנהגותו חסרת המעצורים והמסוכנת של המבקש, אשר לא הורתע וביצע פעם אחר פעם עבירות חמורות, על-אף פסילת רשיונו ועונש מאסר על-תנאי אשר הוטל עליו בגין הרשעות קודמות ורבות. לפיכך, הגיע בית-המשפט המחוזי, ובדין, למסקנה כי יש להטיל על המבקש עונש מרתיע.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ג באייר תשס"ב
(25.4.02).
ש
ו פ ט ת