פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3443/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
מחמוד מכאווי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 28.3.07 בע"פ 71038/05 שניתן על-ידי כבוד
השופטים: ז' המר – סג"נ, י' שיצר וי' שבח
תאריך הישיבה:
ד' באייר התשס"ז (22.4.2007)
בשם המבקש:
עו"ד ניל סיימון
בשם המשיבה:
עו"ד דן פרסקי
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום ברמלה (ת"פ 1907/03), בגין עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה ), וכן בגין עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודה.
לפי הנטען בכתב האישום ביום 11.5.2003 החזיק המבקש בביתו בשכונת נוה ירק בלוד 926 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA , שלא כדין ושלא לצריכתו העצמית. כמו כן החזיק המבקש סם מסוג קנבוס במשקל של 2.96 גרם לצריכתו העצמית.
בתאריך 6.11.2003 הרשיע בית משפט השלום ברמלה (כבוד סגנית הנשיא ז' בוסתן ) את המבקש, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. ביום 19.4.2005 גזר בית המשפט על המבקש את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל, , 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור תוך 36 חודשים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים, למעט צריכה עצמית; 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור תוך 36 חודשים עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, וקנס כספי בסך של 10,000 ש"ח, או 200 ימי מאסר תמורתו.
בטרם מתן גזר הדין הוגשו לבית משפט השלום שלושה תסקירים מטעם שירות המבחן, מהם עלה כי המבקש, שהיה מכור לסמים תקופה ארוכה, החל טיפול גמילה בתחילת שנת 2004 וכי הוא מתמיד בטיפול זה. שירות המבחן המליץ להעמיד את המבקש בפיקוח למשך תקופה של 18 חודשים. בגזר הדין ציין בית משפט השלום כי מהתסקיר עולה כי המבקש נרשם לטיפול הגמילה כנראה על רקע חששו מההליך המשפטי, וכי הוא מגלה רמת מוטיבציה נמוכה. על רקע זה, החליט בית המשפט שלא לאפשר את המשך המעקב אחר המבקש על ידי שירות המבחן.
על גזר דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא ז' המר וכבוד השופטות י' שיצר ו י'
שבח ) דחה את הערעור בקובעו, כי ברשות המבקש נתפסה כמות מסחרית של סם מסוכן הגורם לקהל המשתמשים בו נזק בלתי הפיך, ולכן יש לראות בעבירות אותן עבר המבקש עבירות חמורות, אשר יש בהן כדי לסכן את שלום הציבור. בית המשפט קבע כי יש צורך להעניש סוחרי סמים בחומרה וכל העוסק בכך אחת דינו – מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר במסגרתה טוען בא-כוח המבקש כי טעה בית המשפט המחוזי בכך שלא נעתר לבקשה לעריכת תסקיר משלים מטעם שירות המבחן, וזאת בניגוד מוחלט למדיניות המורה באופן שיטתי על קבלת תסקיר משלים באשר למצבו של המבקש. לטענתו, המבקש עבר טיפול גמילה והשתלב במרכז "דרך חיים" המוכר על ידי משרד הבריאות, שם הוא מטופל מעל לשנתיים. עוד מוסיף בא- כוח המבקש, כי יש לקחת בחשבון את העובדה שהמבקש עובד כיום ומפרנס בכבוד את משפחתו על ששת ילדיו.
מנגד, טוען בא-כוח המשיבה, כי הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור. לטענתו, אף לגופו של עניין אין להיעתר לבקשת המבקש, מקום שגם בהנחה שהמבקש עבר טיפול גמילה, הרי שעובדה זו שוקללה בהערכת העונש של שתי הערכאות קמא והביאה לתוצאה עונשית אשר נמוכה בעליל מן התוצאה העונשית הראויה למבקש ללא התחשבות במבחן הגמילה בענייננו.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, המבקש אף לא העלה בגדרי בקשת רשות הערעור כל שאלה משפטית עקרונית שכזו, או כל עילה אחרת אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982).
יתרה מכך, הלכה היא כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם) (1997)). מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. אצל המבקש נתפסה כמות עצומה של 926 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA . כאשר מדובר בסחר סמים, השיקול העיקרי אינו שיקומו של העבריין, אלא הצורך המובהק במתן עונש מרתיע בדמותם של מאסרים ממושכים בפועל. סוחרי הסמים גורמים להרס חייהם של רבים ובעיקר צעירים הנופלים למעגל של מסכנות וצער והגורמים אומללות למשפחותיהם. לא זו אף זאת; לא נעלמה מעיניי העובדה שצוינה בתסקיר של שירות המבחן ולפיה מאמציו של המבקש, מקורם בחששו מתוצאות המשפט ולכן זה אך מוצדק היה, מצד בית משפט השלום להסתפק בתסקירים שהוגשו בעניינו ולא להמתין לתסקיר נוסף.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
החלטתי מיום
22.4.2007 – בנוגע לעיכוב ביצוע העונש – מבוטלת בזה.
על המבקש להתייצב ביום 2.9.07 לא יאוחר מהשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לשם תחילת ריצוי עונשו.
ניתנה היום, י"א באב תשס"ז (26.7.2007).
ש ו פ ט