רע"פ 3506/11 שחר וינשטין נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט בן-יוסף) מיום 31.3.2011 בתיק עפ"ת 37876-03-11, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (השופט דרורי) מיום 15.11.2010 בתיק תת"ע 21021-07. למעשה מכוונת הבקשה כלפי הכרעת הדין בלבד. עניינו של התיק - נהיגה בשכרות.

ב.

בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש בנהיגה בשכרות, בעיקר לאחר שהוכח בפניו כי בדיקת נשיפה שנערכה לו העלתה 560 מק"ג אלכוהול לליטר אויר. טענת ההגנה המרכזית היתה, כי בניגוד לנהלים לא הוחלפה פיית המכשיר כראוי; והיא התבססה על אי-ציון פרט זה בדו"ח ההפעלה. בית המשפט דחה את הטענה, והזכיר כי טופס ההזמנה לדין נערך על ידי אותו שוטר שערך את הבדיקה, ונאמר בו במפורש כי הפיות הוחלפו, ובכך נרפא פגם אי הרישום בדו"ח ההפעלה. נגזר על המבקש עונש של פסילה, לנהיגה לשנתיים, 8 חודשים על תנאי, קנס של 750 ש"ח והתחייבות 10,000 ש"ח.

ג.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה (ביום 31.3.2011), בקביעה שאף כי בדו"ח ההפעלה לא סומנה החלפת הפיות, ניתן לדבר ביטוי שבית המשפט לתעבורה ראה כמהימן, ואין מקום להתערבות. כך גם לגבי העונש, חרף עברו התעבורתי המתון של המבקש, אך נוכח היות העונש ברף המינימום שקבע המחוקק.

ד.

בבקשה שלפנינו הוזכרה פסיקתו של בית משפט זה, לפיה "אי קיומם של תנאי ההפעלה עלול לפגוע במשקלה הראייתי של הבדיקה" (רע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה ס'), ונטען - בעיקר - כי תיק זה מעלה "את סוגיית המשקל הראוי שיש לייחס לתוצאת הבדיקה... כאשר התעורר ספק אם אכן הוחלפה פיה" (פסקה 7). הוזכר, כי המבקש צלח בדיקת מאפיינים, וכי עדותו של מפעיל המכשיר "לא היתה עקבית" (אם כי לאמיתו ציטוט זה אינו מהכרעת הדין גופה, אלא מסקירת טענות הצדדים בבית המשפט לתעבורה), ולפיכך ההרשעה מבוססת כולה אך על תוצאות בדיקת הינשוף - ומתאימה לבירור השאלה העקרונית.

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 6481/95 ימין נגד מדינת ישראל (לא פורסם)), ואין המקרה שלפנינו בא בכלל אלה. בית המשפט לתעבורה, אשר שמע את עדותו של מפעיל המכשיר, ועיין בדו"ח ההפעלה ובהזמנה לדין (שנרשמה על אתר), קבע כממצא שבעובדה כי פיית המכשיר אכן הוחלפה כדין, דבר שנרשם בהזמנה אף כי לא נרשם בדו"ח ההפעלה. בית המשפט גם הזכיר, כי המבקש הודה בשתיית "כוס וחצי בירה" והדיף ריח אלכוהול, וזאת בבדיקה שנערכה 15 דקות לאחר העיכוב (אמנם עמידתו והליכתו היו כהלכה והופעתו מסודרת והוא לא החטיא בהבאת אצבע לאפו). בית המשפט המחוזי הטעים, "שאין שום סיבה שלא לקבל את קביעתו שבמקרה זה עדותו של השוטר מהימנה לצורך הרשעה". נקבע איפוא, כממצא עובדתי, כי פיית המכשיר הוחלפה כדין, ולפיכך השאלה כיצד להתייחס למקרה של "ספק אם אכן הוחלפה פיה" אינה מתעוררת (ויודגש, לא בכדי נדרש המבקש לשאלה לגבי "ספק" בדבר עמידה בתנאי ההפעלה; שכן אף הוא אינו מבקש - וגם אינו יכול לאמיתו של דבר - להשיג על עצם הממצא העובדתי באשר לאויר הנשוף). לדידי אין מדובר בשאלה עקרונית, אלא בשאלה עובדתית; ויתר על כן, אין עסקינן בספק, נוכח ממצא העובדה של בית המשפט לתעבורה. אין בכך כדי להקל ראש בנהלי ההפעלה, ועל כן ראוי כי המשטרה תשוב ותרענן מעת לעת את ידיעתם של שוטרי התנועה לעניין קיום הנהלים הרישומיים והאחרים ככל משפטם וחוקתם.

ו.

אין בידי להיעתר למבוקש.