פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 3523/97 מרדכי אליעזר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער לא הופיע לדין לאחר שהוזמן כדין, ולפיכך נחשב כמודה בעובדות כתב האישום לפי סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט דן בו לאור הודאתו, שמע ראיות, ולא מצא עיוות דין. בית המשפט העליון קבע כי הרשעה יסודה בדין ודחה את הערעור.

העובדות

המערער לא הופיע לדין למרות שהוזמן כדין. בית המשפט שמע ראיות והרשיע אותו, תוך שהוא רואה אותו כמודה בעובדות כתב האישום לפי סעיף 240(א)(2).

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם רשאי בית המשפט לדון נאשם שלא הופיע לדין לאור הודאתו לפי סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי?
  2. 2.האם הרשעה לאחר שמיעת ראיות בעקבות הודאה מכללא בכתב האישום יסודה בדין?

הלכות

  1. 1

    כאשר נאשם שלא הופיע לדין נחשב כמודה בעובדות כתב האישום, רשאי בית המשפט לדון אותו לאור הודאתו, אם אין בכך עיוות דין לנאשם.

    ״בית המשפט רשאי לדון נאשם לאור הודאתו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו, משום עיוות דין לנאשם״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שמיעת ראיות שאינן מבססות כשלעצמן הרשעה, כאשר אינן חותרות תחת ההודאה ואינן שוללות את כוחה, אינה פוגמת בהרשעה על בסיס ההודאה.

    ״ראיות אלה, בנסיבות העניין שלפנינו, לא חתרו תחת ההודאה ולא שללו את כוחה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הודאה
  • כתב אישום
  • עיוות דין
  • ראיות
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"פ

3523/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט ת' אור

המערער:

מרדכי

אליעזר

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור

על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי

בחיפה מיום 29.4.97 בע"פ 685/96,

שניתן

על ידי כבוד השופט ע' גרשון

תאריך הישיבה:

א'

בכסלו התשנ"ח

(

30.11.97

)

בשם

המ

ערער:

עו"ד שמחה ניר

בשם

המשיב

ה: עו"ד

נורית ישראלי

פסק-דין

המערער לא הופיע לדין, חרף הזמנתו כדין. על פי הוראת סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 19), התשנ"ה1995-, רואים אותו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום. בית המשפט רשאי לדון נאשם לאור הודאתו, "אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו, משום עיוות דין לנאשם". בעניין שלפנינו סבר בית המשפט כי לא יהא משום עיוות דין כאמור, והרשיע המערער. הוא עשה כן לאחר ששמע ראיות. אמת, ראיות אלה, כשלעצמן, לא היה בהן כדי לבסס הרשעת המערער. עם זאת, ראיות אלה, בנסיבות העניין שלפנינו, לא חתרו תחת ההודאה ולא שללו את כוחה. נמצא, כי הרשעת המערער בדין יסודה. בשאר הטענות לא מצאנו ממש.

הערעור נדחה.

ניתן היום, א' בכסלו התשנ"ח (30.11.97), בפני באי כוח

הצדדים.

ה נ ש י א המשנה

לנשיא ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97035230.

A07

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 685/96

הלכות

  1. 1כאשר נאשם שלא הופיע לדין נחשב כמודה בעובדות כתב האישום, רשאי בית המשפט לדון אותו לאור הודאתו, אם אין בכך עיוות דין לנאשם.
  2. 2שמיעת ראיות שאינן מבססות כשלעצמן הרשעה, כאשר אינן חותרות תחת ההודאה ואינן שוללות את כוחה, אינה פוגמת בהרשעה על בסיס ההודאה.